"שנים רבות, בעיקר בימי עלומיי ואף מעבר לכך, התעלמתי מכל הקשור בנושא השואה אף שהנני שורד שואה. ככל שבגרתי, ובמיוחד בעשורים האחרונים, גברו בי הצורך וההבנה לתעד את אשר חוויתי בילדותי [...] נפלה בחלקי זכות גדולה, וכבוד רב לי לארח ולכבד בביתי את מירב ורני שבאו לשמוע ולתעד את סיפור חיי בשואה הארורה. אני מבקש להחמיא לשניהם. מודעים היטב לקדושת המקום והמעמד נטעו בי את ההרגשה כי בשעת הריאיון אין איש מלבדי על פני כדור הארץ, וכל מעייניהם ומרצם מוקדשים אליי ואליי בלבד. הם היו אדיבים מאוד, וניכר במירב כי התכוננה היטב לריאיון. ידעה לשאול את השאלות הנכונות בזמן הנכון ולהנחות את הריאיון כראוי ובבטחה. היה לי לעונג להיות בחברתם".
כך כתב ניצול השואה ישראל שקד מאשקלון לאחר שראיינה אותו במאי 2017 מירב שני בליווי הצלם רן אודם. שני עובדת במדור לגביית עדויות באגף הארכיונים ביד ושם. בעשור האחרון, כדי להאיץ את גביית העדויות המצולמות מניצולי שואה, נשלחים צוותים מיומנים - מראיינים וצלמים - לבתי הניצולים ברחבי הארץ. הצוות מקים אולפן צילומים בבית הניצולים ומקדיש את מלוא תשומת ליבו לניצול ולסיפורו האישי בתקופת השואה.
"בחלוף השנים אנו עדים לתמורות בתפיסת החשיבות שבמתן העדות בקרב ניצולי השואה". מסביר ד”ר חיים גרטנר, מנהל אגף הארכיונים וראש קתדרת פרד הילמן לתיעוד השואה. ”אם עד היום השתיקה היא שליוותה את ההתמודדות עם הטראומה, היום הרצון של בני הדור הצעיר להקשיב מעודד את הניצולים לספר. לא כל הציבור הרחב מודע לכך שיד ושם מפעיל צוות מיומן ומקצועי לצורך גביית העדות מניצולי שואה, וזוהי אחת המשימות של יד ושם בשנים הבאות - הגברת המודעות הציבורית כדי להאיץ את גביית העדויות מניצולי שואה".
אתגר גביית העדות מורכב אף יותר לא רק בשל הרגשות הכרוכים במסירת עדות. מרבית הניצולים שחיים היום היו ילדים בשואה, ילידי שנות ה-30 ואף תחילת שנות ה-40. את הידוע להם על קורותיהם בשואה הם מספרים לעיתים על פי רסיסי זיכרון המתגבשים עם מידע ששמעו והועבר אליהם ממכריהם. תפקידו של המראיין למצוא את הדרכים לעורר את הזיכרון האישי ולהפוך את רסיסי הזיכרון למידע ממשי.
"אחד האתגרים שלי כמראיינת הוא גילם הצעיר של כמה מהמרואיינים כשהיו בשואה", מספרת סיגל הולצמן, המראיינת זה 17 שנה במדור לגביית העדויות. ”מדובר באנשים שהיו תינוקות או פעוטות בזמן המלחמה. עדים אלו מספרים את הידוע להם מאדם אחר. כמה מהם בקושי יודעים משהו על עברם או שיש להם רק רסיסי מידע ורסיסי זיכרונות. יש מי שמעולם לא הרגישו ניצולי שואה והעדיפו כל חייהם, עד רגע הריאיון, להתרחק מהנושא. בחלק מהראיונות האלה, בעזרת הידע ההיסטורי המתאים, אנחנו מנסים יחד לבנות סיפור קוהרנטי ורצוף. מדובר בתהליך מרגש מאוד שבסופו אף עין אינה נשארת יבשה".
את גביית העדות מלווה הצלם, מעין נוכח - נפקד במעמד, ולתפקידו משמעות רבה. בשקט אך במקצועיות, צוות גביית העדויות הופך את בית הניצול לאולפן צילומים. הצוות מסדר את החדר ומכוון את התאורה כדי ליצור שטח נקי ללא הסחות דעת, ועל אף המצלמה הגדולה החוצצת בין הניצול לבין הצלם, קשר של אמון נרקם ביניהם. בתום העדות הניצול יודע כי פתח את ליבו ושיתף בסיפורו ושעדותו המופקדת בידיו הנאמנות של הצלם תועבר ליד ושם למשמרת למען הדורות הבאים. ”בצילום בבית העד אין מחיצה בין הצלם לבין העד”, מסביר מיקי זילברשטיין, רכז הצלמים בתחום גביית העדויות. ”הצלם יושב מול העד ושומר על קשר עין איתו. על הצלם להיות ערני ולהקשיב היטב לדברי העד. ההרגשה היא שאני עושה את הדבר החשוב ביותר בעולם, שאסור לי להחמיץ מילה. כל הזמן בודק שוב ושוב שהמצלמה תקינה, מקשיב לכל פרט, מהופנט ונשאב לסיפורים [...] לא פעם בכיתי מאחורי המצלמה. אני עובר את המסע עם הניצול, עובר עם כל אחד ואחד מהם את התהליך מבעד לעדשה, צולל איתם יד ביד אל מעמקי הזיכרונות".
כבר במעמד גביית העדות הצלם מפיק העתק עבור הניצול ובני משפחתו. במקרים רבים בני הדור הצעיר צופים בעדות מיד אחר כך ומגיבים בהתרגשות ובהכרת תודה למראיינים ולצלמים.
"יישר כוח לכם שהסכמתם לבקשתי לראיין את אימא אחרי כל כך הרבה שנים שהיא סירבה לספר", כתבה אריאלה אנגל, בתה של איטה היידה, למראיינת רונית וילדר ולצלם דניאל דניאל. "בכל פעם שביקשתם ממנה, היא סירבה בטענה שזה לא ’סיפור’ ואף אחד לא יוכל להבין את מה שהיא עברה. החלטתי לא לוותר ולהשפיע על אימא שתספר לכם כי אתם מקצועיים בנושא ולמען הנחיל את ההיסטוריה של נעוריה האבודים והאכזריים לנכדנו וניניה שכל כך צמאים לשמוע את הכול".
בארכיוני יד ושם שמורים יותר מ 129,000- עדויות בווידאו, באודיו ובכתובים. יד ושם מקליט בכל שנה יותר מ-1,000 עדויות וידאו. לתיאום מסירת עדות: 02-6443888
איסוף העדויות של יד ושם מתקיים בתמיכתם הנדיבה של ג'ק ומרילן פכטר; הדסון ביי קפיטל; וולדמיר זמצוב; קרן נאמנות על שם פיליפ צ'וסקי; Circle of Service Foundation; קרן נאש; קרן סמסון, שווייץ; אגודת ידידי יד ושם באוסטריה; אגודת ידידי יד ושם בשווייץ; אגודת ידידי יד ושם בליכטנשטיין; וקרן המבורג לקידום מחקר ותרבות.
הכותבת היא ראש מדור איסוף וקליטת פריטים באגף הארכיונים.