ב-23 במאי 2017 ביקר ביד ושם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המתנה שקיבל טראמפ מיד ושם היתה העתק של ספר זיכרונותיה של אסתר גולדשטיין. בספר זה כתבו בני משפחתה וחבריה של אסתר מסרים של חברות וצירפו להם ציורים ותצלומים. ההקדשה הראשונה בספר נרשמה בשנת 1937, כשאסתר הייתה בת 11, והאחרונה נכתבה ב-16 בספטמבר 1942, חודש לפני גירושה של אסתר לריגה שבלטביה ורציחתה.
בשנת 2006 מסרה מרגוט הרשנבאום (לבית גולדשטיין), אחותה של אסתר, את האלבום ליד ושם. האלבום נשמר בארכיון יד ושם ואף הוצג במאגר המסמכים (פריט מספר 3734318) באתר האינטרנט של יד ושם. מרגוט הרשנבאום נכחה ביד ושם במפגש עם הנשיא טראמפ ובמעמד מסירת העתק האלבום לנשיא, והתרגשותה הייתה ניכרת.
בעקבות פרסום תערוכת אינטרנט שהוקדשה ליומן באתר יד ושם, כתב לנו דניאל גוטמן מארצות הברית:
כשעשיתי מחקר על משפחתי נתקלתי באלבומה של אסתר גולדשטיין, "אל תשכחי אותי" באתר האינטרנט שלכם. את המסר האחרון באלבום [תמונה 12 בתערוכת האינטרנט] כתבה דודתי, [אחות סבי] גרטרוד גוטמן. לפי התיאור גורלה אינו ידוע, אך אני יכול לספק פרטים אלה. גרטרוד גורשה לאושוויץ בטרנספורט 38 ב-17 במאי 1943. לפי המסמכים שמצאתי, הם הגיעו ב-19 במאי ואז נרצחה. אני מצרף תצלום אחר של גרטרוד לשם השוואה.
אלה העובדות שאותן אני יכול לאשר בעזרת תיעוד היסטורי, אבל לפי הסיפורים שעליהם גדלתי, גרטרוד עבדה בבית יתומים יהודי בברלין וסירבה לעזוב בלי הילדים שבהם טיפלה. סבי, אחיה שהיה צעיר ממנה בשלוש שנים, גר גם הוא בברלין עם משפחתו וניסה ללא הצלחה לארגן את הגירת בני משפחתו מגרמניה...
אני אוסף מידע כך שאוכל להכין ספר בנושא זה לבנותי הצעירות וליתר בני משפחתי...
אני אסיר תודה לגברת הרשנבאום על כך שחלקה עמנו את אלבומה של אחותה. בזכותה התאפשר לי להביט באופן אישי ונדיר על אהבתה ודאגתה של דודתי למכריה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי את כתב היד שלה.
רודפת אותי הידיעה שהמסר של גרטרוד היה המסר האחרון באלבומה של אסתר. אי אפשר לדעת מה קרה בחודש שלאחר מכן, אך אני מתפלל לכך שאסתר הצליחה לשאוב מידה מסוימת של כוח מהמסר הזה.