בית הילדים בשאמוני

סיפורים אישיים בעקבות דפי העד

משפחת איינהורן

ילדים בברצלונה בדרכם לארץ ישראל ב-1944, בהם האחיות לבית איינהורן
רחל פרידמן ובנימין איינהורן ביום חתונתם
בנימין איינהורן
רחל איינהורן

האחיות איינהורן, נלי (נורית ראובינוף) בת ה-13 ואנטוניה-טוני (אלישר) בת השבע, הגיעו לבית הילדים בשאמוני בפברואר 1943. לאחר מספר חודשים הגיעה לבית הילדים אחותה התאומה של נלי, ברטה (בתיה מעיין). השלוש שהו במקום עד יוני 1944.

בנימין איינהורן נולד בפולין והיגר לגרמניה. רחל פרידמן נולדה אף היא בפולין והיגרה לאוסטריה. השניים נפגשו בווינה, שם התחתנו. ב-1929 היגרו לאנטוורפן שבבלגיה, שם נולדו שלוש בנותיהם, התאומות ברטה ונלי (נ. 1930) וטוני (נ. 1936). בנימין עסק במסחר ביהלומים והמשפחה קיימה אורח חיים יהודי מסורתי.

לאחר כיבוש בלגיה נמלטה המשפחה לצרפת והתיישבה בכפר קטן ליד העיר רואן (Roanne), במרכז צרפת. היתה זו המשפחה היהודית היחידה בכפר, והתושבים ידעו שבני המשפחה הם יהודים. ברטה ונלי למדו בבית הספר המקומי. במהלך 1942 נלקח האב בנימין למחנה עבודה בצרפת ולעתים הגיע לבקר את אשתו ובנותיו בכפר.

בסוף אוגוסט 1942 נלקחו רחל ובנותיה מביתן בכפר על ידי ז'נדרמים צרפתים, ללא כל התרעה, למחנה וניסיו (Venissieux) ליד ליון. לרחל נודע כי יש אפשרות להוציא את הבנות מהמחנה ולהפקידן בידי אנשי האוז"ה. היא הבינה שזו הדרך היחידה להציל את בנותיה. היא הסכימה למסור אותן ונפרדה מהן. כל בת נמסרה למשפחה אחרת בעיר רואן. ברטה שהתה אצל משפחה יהודית, משפחת גמזון, דודיו של רובר גמזון, מייסד תנועת הצופים היהודים בצרפת ופעיל המחתרת. מרואן נשלחו טוני ונלי לבית הילדים בשאמוני. לאחר מספר חודשים הגיעה לשם גם ברטה.

באוגוסט 1942 גורש האב בנימין מדרנסי לאושוויץ ונרצח. האם רחל גורשה חודש אחריו מדרנסי לאושוויץ. 

ב-4 ביוני הועברו האחיות ברטה, נלי וטוני בידי אנשי מחתרת משאמוני לטולוז והועברו לספרד. לאחר זמן מה עברו לפורטוגל והתאחדו בליסבון עם דודתן, אחות אביהן. באוקטובר 1944 עלו השלוש לארץ ישראל והשתלבו במסגרות של עליית הנוער.

ב-1958 וב-2000 מסרה בתיה מעיין ליד ושם דפי עד לזכר הוריה בנימין ורחל איינהורן.