אנדרש-שמעון דיקמן: חניך בכפר הנוער הדתי בדסק

ב-1941 גויס אחיו של אמרה, איגנץ דיקמן, לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי, וזמן קצר אחר כך הגיעה הודעה על מותו בחזית. לימים התברר שחיילים הונגרים התעללו בו ורצחו אותו. המשפחה הצליחה להביאו לקבורה בבית העלמין היהודי בבודפשט. ב-19 במרס 1944 פלשו הגרמנים להונגריה. אמרה נהג להאזין לרדיו והיה מודע למה שמעוללים הנאצים ליהודים בכל רחבי אירופה. הוא הביא לבודפשט את הוריה של אשתו, את אחותו עם שלוש בנותיה רוזי, לילי ואליושה, ואת בתה של רוזי. הוריה של גיזלה גרו בביתם ועבור אחותו שכר דירה בבודפשט. בעלה של האחות ובעלה של רוזי נלקחו לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי.

ב-18 ביוני 1944, ביום הולדתו ה-45, גויס אמרה לעבודות כפייה במחנה בהונגריה. הוא שהה במחנות שונים ושלח כמה גלויות למשפחה. כחודש אחר כך נלקח גם שנדור. גיזלה ושלושת הילדים נותרו בבודפשט. הם הוכנסו לאחד הבתים המסומנים (בתים שהיו תחת חסות נציגויות של מדינות זרות, בהם היו היהודים מוגנים) וגרו בדירה יחד עם הוריה של גיזלה, אחותו של אמרה ומשפחתה, ומשפחה נוספת. הצפיפות היתה גדולה וכולם חלקו חדר רחצה אחד.

באוקטובר 1944 השתלטו על הונגריה אנשי צלב החץ בראשותו של סלאשי, בחסות הגרמנים, והטילו טרור על יהודי העיר. בעקבות צו שהורה על בני 16 ומעלה להתייצב לעבודות פינוי הריסות, גויס פרנץ לעבודות כפייה. בתחילה חזר כל ערב הביתה. לאחר כמה ימים הגיע שוטר הונגרי לגיזלה וביקש ממנה להכין עבור פרנץ תיק עם מזון וחפצים אישיים שייקח אתו למחנה העבודה אליו נלקח. גם רוזי נלקחה למחנה. אנשי צלב החץ הגיעו לבית בו שהו בני משפחת דיקמן והורו לדיירים לרדת לחצר. משם נלקחו למגרש מרוצי סוסים בו נאספו יהודים רבים ונצטוו למסור את חפצי הערך והכסף שברשותם. הם שהו במקום בתנאים קשים. אמה של גיזלה נלקחה על ידי שני ז'נדרמים ויותר לא ראו אותה. גיזלה, אביה, אחותו של אמרה והילדים חזרו חסרי כל לבית ממנו יצאו.

בנובמבר הוקם הגטו בבודפשט. עוד לפני הכניסה לגטו, ארגנה חברה נוצרייה של המשפחה מקום מקלט עבור שמעון, אחותו קלרה, שתי בנות הדוד, לילי ואליושה, ובתה בת השנתיים של רוזי. מקום המסתור היה מרתף ביתה של שחקנית הקולנוע מריה לאזר. לאזר גרה בבית מפואר בבודה והסתירה כמה ילדים יהודים במרתף ביתה. הילדים שהו במקום כמה שבועות. בעקבות הלשנה עזבו את המקום ונכנסו לבית יתומים בגטו. באחד הימים נלקחו ילדי בית היתומים וביניהם שמעון, אחותו ובנות הדוד על ידי אנשי צלב החץ. גיזלה וגיסתה צפו במקרה מחלון ביתן בגטו בילדיהן המובלים. הן הצליחו להתגנב למקום בו שהו הילדים לפני שעזבו את הגטו והצליחו למשוך אותם בזה אחר זה מבין הילדים האחרים ולהסתירם בגטו עד לשחרור.