"החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ארוע חד פעמי והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו צריכים לשאוף לקיימן בכל המצבים ".
כך כתב זיגפריד בודנהיימר במכתבו האחרון אל ארנסט בנו בבית הילדים במונטנטן שלושה חודשים לפני בר המצווה של ארנסט.
ארנסט בודנהיימר נולד ב-1929 בנידרהוכשטט (Niederhöchstadt), עיירה בדרום מערב גרמניה. בן שני לקלרה וזיגפריד בודנהיימר, נכה מלחמת העולם הראשונה. אחותו הבכורה אילזה, לימים אילנה ירון, נולדה ב-1928.
ב-10 בנובמבר 1938, בפרעות 'ליל הבדולח', הועמדו אילזה בת ה-10 ואחיה ארנסט, שהיה צעיר ממנה בשנה, בחצר בית הספר הנוצרי בו למדו, בנפרד משאר התלמידים. בנוכחות כל ילדי בית הספר והגנים הועלו באש ספרי התורה וספרי קודש שהובאו למקום מבית הכנסת הסמוך.
בצהרי אותו היום פרצו אנשי אס. אס. לביתם ועצרו את זיגפריד. קלרה ושני הילדים יחד עם יהודי העיירה, גורשו למחרת מהמחוז. זיגפריד שוחרר כעבור מספר שבועות, והותר למשפחה לשוב לביתה.
בפברואר 1939 נשלחה אילזה בטרנספורט ילדים לצרפת. הקבוצה, שמנתה 120 ילדים שהוצאו מגרמניה ומאוסטריה לאחר ליל הבדולח, הועברה לחסות הברונית דה רוטשילד בצרפת, ושוכנה באחד הארמונות שלה. ב-1941 הועברו הילדים לאחריות האוז"ה- ארגון סיוע יהודי בצרפת.
זיגפריד, קלרה וארנסט גורשו למחנה המעבר גירס, ומשם למחנה ריבזלט. בהמשך הוצא ארנסט מהמחנה על ידי האוז"ה והועבר לבית הילדים מונטנטן בצרפת. האוז"ה דאג להפגיש בין שני האחים.
בעקבות שמועות על כוונה לגרש את הילדים למחנה דרנסי, הועברה אילזה עם קבוצת בנות שמבטאן הגרמני היה עלול להסגיר אותן, למנזר באזור וילפרנש (Villefranche), בזהות בדויה, בעזרת ניירות מזוייפים.
ביולי 1944 הוברחה אילזה עם קבוצת ילדים דרך הפירנאים מצרפת לספרד. הקבוצה הועברה למוסד לילדים יהודים בברצלונה. בראשית נובמבר 1944 הגיעה הקבוצה לארץ. אילזה שינתה את שמה לאילנה ולימים נישאה למרדכי, גם הוא יליד גרמניה, שעלה איתה באותה אנייה. שנתיים אחרי אחותו, ב-1946, עלה גם ארנסט לישראל, שינה את שמו לאליעזר בן יהושע והיה לחבר קיבוץ שלוחות בעמק בית שאן.
זיגפריד וקלרה בודנהיימר שולחו באוגוסט 1942 מדרנסי אל מותם באושוויץ. ב-1955 מסר אליעזר בן יהושע ליד ושם דפי עד לזכר הוריו, זיגפריד וקלרה. ב-2017 מסרה רחל בן יהושע, אלמנתו של אליעזר את המכתב האחרון של זיגפריד בודנהיימר ליד ושם למשמרת עולם.
זיגפריד בודנהיימר
מחנה לה מיל (Les Milles), 18.5.42
קבוצה 13
לכ'
ארנסט בודנהיימר
טירת מונטנטן (Montintin)
ארנסט אהוב שלי,
קיבלנו אתמול את מכתבך מיום 10.5 ושמחתי לשמוע כי שלומך טוב. יש לי תמיד עניין רב לשמוע מה מצב [גיד] האכילס. מה שקלטתי מניח את דעתי ואני רואה שמבחינה זו אין בעיות. נקווה שכך ישאר. מה אתה שומע מאילזה האהובה שלך ומאמא? מלה שאטר (La Chatre) יהיה לך בוודאי תמיד דואר.
ארנסט היקר, למרות שאנו [המשפחה] מפוזרים, על דבר אחד עלינו להודות לבורא עולם: שעד עכשיו כולנו איכשהו בריאים. האם גם אתה חושב כך, ארנסט היקר? עכשיו אנחנו לפני חג השבועות. מה זה אומר בשבילנו – אני לא צריך להגיד לך. החוקים [התורה] שקיבלנו אז הם ייחודיים והם יהיו בתוקף כל עוד קיים העולם. המצוות הן כה קדושות וחסינות עד שאנחנו בכל המצבים צריכים לשאוף לקיומן. משנה זאת ואילך, בני היקר, אתה תהיה חייב לקיימן, ולכן אנא נהג בהתאם. אבל למרות הכל הישאר תמיד שמח וטוב לב. יבוא אשר יבוא – המלחמה תימשך עוד זמן רב. הכי חשוב שתלמד משהו מועיל.
כאן אין התרחשויות בעלות עניין. בשבוע האחרון רבים נאלצו שוב לעזוב וללכת לגיוס עבודה [טרנספורטים לאושוויץ]. ידידים אחדים יצאו לארצות הברית ובשבת אחדים קיבלו הודעות למחצית יוני.
האם כבר כתבתי לך שיש לנו שני כלבים יפים אשר שמותיהם Pateraf-Conchet?
אני רואה שאתה כבר יכול לתקן לי שגיאות! כן, שגיתי בכתיבת המילה Mattre. הצרפתית לא נכנסת אל הקדקוד הזקן שלי. לדוגמה: היום – יום שני – למדתי שעה אנגלית ובבוקר שעה צרפתית.
ארנסט היקר, קיים יפה את החג וברכות ונשיקות מאבא שלך.
ד"ש לבבי לכל הילדים שאנו מכירים ובמיוחד מקסל.
האם אתה מסוגל לקרוא את כתב היד?
