מילים: שמרקה קצ'רגינסקי
מנגינה: שיר רוסי
תרגום לעברית: בנימין טנא
בביצוע שלפנינו, מתוך הקלטות הוועדה ההיסטורית היהודית, שמרקה קצ'רגינסקי שר את כל חמשת הבתים וחוזר על חציו השני של כל בית.
השיר פורסם בספר "לידער פון די געטאס און לאגערן" (1948, מלים בע' 341-342, מנגינה בע' 426 ), בספר "מיר זיינען דא" (1983, ע' 87) עם תרגום לאנגלית, בספר "מן המצר קראתי" (1954, ע' 197) עם תרגום לעברית, בספר "מן המצר" (1987, ע' 88) עם תרגום לעברית ובמקורות אחרים.
כותר השיר הוא נושא השיר איציק ויטנברג. השיר מספר על הטרגדיה של איציק ויטנברג אשר בעקבות מותו עזבו הפרטיזנים של וילנה את העיר ויצאו ליערות כדי לא לגרום לחיסולו של הגטו על ידי הנאצים.
וכך מתאר קצ'רגינסקי את המאורע בהערה לשיר: "בלילה של ה-16 ביולי 1943 עצר הגסטפו את מפקד הפרטיזנים של וילנה, איציק ויטנברג. מספר פרטיזנים פרצו לתא המעצר ושחררו את האסיר ויטנברג.
למחרת ביקש הגסטפו את הסגרתו של ויטנברג ולא - הגטו יחוסל. למרות שויטנברג ידע שהגטו יחוסל בין כה וכה, והגסטפו משתמש בו כתירוץ, הוא הסגיר את עצמו לגסטפו כדי לא ליצור שנאת אחים בין תושבי הגטו לפרטיזנים של וילנה. יומיים אחר כך הוא נרצח."
השיר, כשירים אחרים של גטו וילנה ושל הפרטיזנים, מתאר את המאורע ומאניש את הטבע שמסביב – הלילה. חשכת הלילה מסייעת לפרטיזנים להיאבק ולשחרר את ויטנברג, עד אשר הוא מסגיר את עצמו ומקריב את עצמו למען הכלל. מנגינת השיר לקוחה משיר רוסי ידוע.
ס'ליגט ערגעץ פֿאַרטײַעט
דער פֿײַנד װי אַ חיה,
דער מאַוּזער ער װאַכט אין מײַן האַנט.
נאָר פּלוצעם געשטאַפּאָ,
עס פֿירט אַ געשמידטן
דורך פֿינצטערניש דעם קאָמענדאַנט.
די נאַכט האָט מיט בליצן
דאָס געטאָ צעריסן.
געפֿאַר – שרײַט אַ טױער, אַ װאַנט.
חבֿרים געטרײַע
פֿון קײטן באַפֿרײַען,
פֿאַרשװינדן מיט דעם קאָמענדאַנט.
די נאַכט איז פֿאַרפֿלױגן,
דער טױט פֿאַר די אױגן
דאָס געטאָ עס פֿיבערט אין בראַנד.
אין אומרו דאָס געטאָ,
עס דראָט די געשטאַפּאָ,
טױט - אָדער דעם קאָמענדאַנט!
געזאָגט האָט דאַן איציק
און דורך װי אַ בליץ איז –
"איך װיל ניט איר זאָלט צוליב מיר
דאַרפֿן דאָס לעבן
דעם שׂונא אָפּגעבן"...
צום טױט גײט שטאָלץ דער קאָמאַנדיר!
ליגט װידער פֿאַרטײַעט
דער פֿײַנד װי אַ חיה,
װאַכסט פֿעסטער מײַן מאַוּזער, אין האַנט,
איצט ביסט מיר טײַער,
זײַ דו מײַן באַפֿרײַער,
זײַ דו איצטער מײַן קאָמענדאַנט!
שוחר צר לטרף,
חיה למו ארב
אני את המאוזר לופת.
אך פתע – גסטפו!
כבול בנחושתיים
מובל במחשך המפקד.
ברק-ליל אז נח הוא,
הגטו פלח הוא,
"אבוי"! – קיר ושער לואט.
רעיו חת ושתים
נתקו נחושתיים,
חומקים המה עם המפקד.
גז ליל, יום יעל,
ומות כל שעל,
הגטו קודח ברתת.
אי –שקט בגטו
איום של גסטפו:
"מות או המפקד!"
אז איציק הטיח,
דברו אש מרתיח:
"אל נא בגללי ללא עת
בצוותא תאבדו
בידי צר שזד הוא!"
למות גא הולך המפקד.
שוב צר שוחר-טרף,
חיה למו ערב,
אלפות את המאוזר בשאת.
יקרת עתה לי,
אתה דרור תקרא לי,
עכשיו לי היה המפקד!