אריאל ינאי-שני, "אושוויץ, טרבלינקה", 2006, הדפס כסף
כדברי קלוד לנצמן, הקושי בייצוג השואה, הוא בכך שהשואה מקימה סביב עצמה גבול שאי אפשר לעבור אותו, כי יש סוג של אימה מוחלטת שאינה ניתנת לביטוי. ובכל זאת אסור להפסיק לנסות, ולראייה: הזרם הבלתי-פוסק של יצירות וביניהן סרטים המנסים לפרוץ את גבולות הייצוג, להראות ולהגיד משהו על השואה. ב-29 באפריל 2008, כ-100 סטודנטים ומוזמנים השתתפו ביום עיון בקמפוס של "קמרה אובסקורה" בתל אביב כדי לדון בהתפתחות הייצוג הוויזואלי של השואה והביטויים מרכזיים שלו.
"יום העיון נולד בעקבות סיור ביד ושם, עם דגש מיוחד על הסרטים ועבודות המדיה במוזיאון" מספרת דורית ליאור המנהלת האקדמית של קמרה אובסקורה, "מצאנו שפה ותחומי עניין משותפים עם צוות מרכז הצפייה והיה לנו ברור שיש חשיבות גדולה לעיסוק בנושא של זיכרון וייצוג וויזואלי". דברי הפתיחה של יום העיון שנשא ד"ר רוברט רוזט, מנהל הספריה ביד ושם, התייחסו לייצוג המשתנה של השואה בספרות ובמחקר. "כחלק ממשימת מרכז הצפייה חשוב לנו ליצור דיאלוג עם סטודנטים לקולנוע מתוך רצון לעודד ולקדם ידע בנושא" אומרת ליאת בן חביב, מנהלת מרכז צפייה, שהציגה את התפתחות ייצוג השואה בקולנוע ובסרטי הדור השלישי. סרט המופת לילה וערפל, (1955, אלן רנה, צרפת), הוקרן בעותק חדש מתורגם לעברית, מתוך מטרה לעגן את הדיון באחד הייצוגים הארכיטיפיים בתחום. המסורת המיוחדת של במאים תיעודיים צרפתיים, אלן רנה, מרסל אופולס וקלוד לנצמן, היתה נושא הרצאתו של סרג' אנקרי, במאי ומרצה בקמרה אובסקורה. בהרצאתי סקרתי את הבחירות האסתטיות והמוסריות ב"שואה" , סרטו המונמנטלי של לנצמן, שתשע שעותיו הוקרנו בחלל הספרייה של "קמרה אובסקורה".
בהמשך יום העיון נבחנו ייצוגים עכשוויים יותר של השואה במדיה הוויזואלית. נעמי שחורי, במאית ומפיקה וראש תחום קולנוע במכללת בית ברל, הציגה את הקווים המנחים בעשייה הקולנועית של הסרטים למוזיאון יד ושם ואת השפעתם של סרטים אלה על עיצוב הזיכרון ההיסטורי. אריאל ינאי-שני, ראש מחלקת צילום ב"קמרה אובסקורה", ואליאסף קובנר, אמן ומורה, התבוננו ביצירה צעירה ועכשווית על השואה בסטילס ובווידיאו-ארט. בסוף יום העיון, אמר קובנר, "היום הזה עזר לי להתמקד שוב בבעיות בייצוג זיכרון השואה, אחרי 4 שנים בהם אני עובד על עבודת וידיאו-ארט מאד אישית הקשורה לנושא."
בטי באוש, ילידת הולנד, סופרת, לוחמת מחתרת וניצולת שואה שנכחה בקהל, דיברה אל הסטודנטים: "אתם הצעירים, יש לכם תפקיד שדורש הרבה כוח. אתם יכולים להיפגש עם אנשים שעברו את השואה, ולא רוצים לדבר... אתם חייבים להגיד להם 'אתם מוכרחים לדבר'. חשוב לשבור את השקט."
הכותבת היא אחראית רכש ופרוייקטים במרכז הצפייה
