• הקדמה
• תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
  • עד סוף מלחמת העולם הראשונה
  • בין שתי מלחמות העולם
  • חיי הדת
  • חינוך יהודי
  • תנועות ומפלגות
• ברטיסלווה בתקופת השואה
• קהילת ברטיסלווה אחרי השואה
• עקבותיהם נשארו
• וידאו

תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה

עד סוף מלחמת העולם הראשונה

יהודים נזכרים בברטיסלווה במאה ה-13, אך נראה שבמקום התקיימה קהילה יהודית עוד לפני כן. יהודי העיר התפרנסו בעיקר ממסחר ומעסקי כספים, והיו בהם בעלי מלאכה וכורמים שיצרו יין. במאה ה-14 מנתה הקהילה כמה מאות נפשות. ב-1360 גורשו יהודי העיר לאחר שרכושם נשדד והושחת. ב-1368 הורשו משפחות אחדות לשוב ולרכוש בתי מגורים מרווחים במרכז העיר, ב"חצר היהודים" (Judenhof), אך הרשויות המשיכו לרדפם ולהטיל עליהם מסים וגזרות שונות, בהם "ספר היהודים" שהסדיר את יחסיהם עם הנוצרים בתחום הכספים. ב-1399 קבלו התר לבנות בית כנסת, כנראה במקום קודמו שנהרס בעת גירושם. במחצית הראשונה של המאה-15 התגוררו היהודים במעין גטו ב"רחוב היהודים" וחויבו ללבוש בגד מיוחד שכונה "לבוש יהודי", אך הקהילה גדלה וקיבלה היתר לבנות בית כנסת נוסף.

ב-1526 שוב גורשו יהודי העיר. בית הכנסת נהרס ובמקומו הוקם מנזר. מרבית המגורשים ברחו אל מעבר לנהר הדנובה, לאוסטריה, ומקצתם התיישבו ב"שלוסברג" (גבעת המצודה), לרגלי המצודה ומחוץ לעיר. ב-1572 אסר הקיסר מקסימיליאן על ישיבת היהודים ב"שלוסברג" ורובם עזבו.

ב-1599 הועברה המצודה למשפחת הרוזנים פאלפי (Palffy) והיהודים הורשו לשוב לשני רבעים באזור המצודה - "שלוסברג" ו"צוקרמנדל". ב-1670 מצאו מקלט ב"שלוסברג" פליטים יהודים לאחר גירוש היהודים מווינה. ב-1707 הגן הרוזן פאלפי על כ-200 משפחות יהודיות, רובן של פליטים. עקב התנכלות הסוחרים המקומיים נאלצו יהודים רבים למצוא מקורות פרנסה מחוץ לעיר ולמדינה. מסים שהוטלו על יהודי הממלכה רוששו את הקהילה והסוחרים המקומיים המשיכו להתנכל ליהודים.

בסוף המאה ה-18 הוסרו בהדרגה ההגבלות על מגורי יהודים בעיר. מאות מהם עברו לגור בין חומותיה, ובתחילת המאה ה-19 מנתה הקהילה היהודית יותר מ-2,000 נפש. נוסדו בה מדרשות ופעלו בה רבנים מפורסמים. בין השנים 1806-1839 כיהן בה הרב משה סופר, החת"ם סופר. בפרעות שהתחוללו במהפכת 1848-1849 הותקפו יהודי ברטיסלווה ורכושם נבזז ונהרס.

ב-1864 נבנה בית כנסת מפואר ברחוב זמוצקה (Zámocká) ובו מאות מושבים. קבוצת משכילים ליברלים ייסדו בית ספר יסודי ברוח ההשכלה ונתקלו בהתנגדות רב הקהילה, ר' אברהם סופר, בנו של החת"ם סופר. לאחר קונגרס הקהילות היהודיות בבודפשט, בו השתתפו נציגים מקהילת ברטיסלווה, התפלגו יהודי העיר. רוב היהודים – 900-1,000 משפחות - היו בקהילה האורתודוקסית, וכ-60 משפחות היו בקהילה הנאולוגית. שתי הקהילות התקיימו זו לצד זו עד השואה. ב-1897 התארגנה בברטיסלווה הקבוצה הציונית הראשונה שפעלה בעיר - "אהבת ציון".

מראשית המאה ה-20 חל שיפור במצבם החברתי והכלכלי של יהודי ברטיסלווה. רבים מהם למדו באוניברסיטאות ורכשו מקצועות חופשיים. אחדים היו בכירים במנהל הציבורי. ב-1900 נבחרו 24 יהודים למועצת העיר. יהודים הטביעו את חותמם על חיי המסחר בעיר ובאזור כולו. ב-1910 נמנו בעיר 8,207 יהודים. במלחמת העולם הראשונה גויסו מאות מיהודי ברטיסלווה לצבא אוסטרו-הונגריה וכ-50 מהם נפלו בקרבות.