תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
חינוך יהודי
במאה ה-18 פעלו בחסות הקהילה היהודית בברטיסלווה חדר ותלמוד תורה וביזמת פרנס הקהילה, שמעון מיכאל, נפתח גם בית מדרש. הקיסר פרנץ יוזף השני הורה על הנהגת חינוך פורמלי יהודי, וב-1783 נפתח בית הספר היסודי היהודי הראשון, בו למדו לימודי דת ולימודים כלליים בשפה הגרמנית. אחרי מות הקיסר לא נזכר עוד בית ספר זה.
בתחילת המאה ה-19 פעלו בברטיסלווה כמה בתי ספר יסודיים יהודיים פרטיים. כולם נסגרו לאחר זמן קצר בעקבות פסק הלכה של ר' משה סופר (החת"ם סופר). ילדי עשירים המשיכו ללמוד בבתיהם מפי מורים פרטיים. ב-1820 נפתח בעיר ביזמת משפחות ליברליות בית ספר יהודי יסודי מודרני, בן ארבע כיתות, בו למדו בנים ובנות בכיתות מעורבות לימודי קודש ולימודים כלליים בשפה הגרמנית. פתיחת בית הספר עוררה התנגדות מצד הרבנים והציבור האורתודוקסי, אולם בית הספר המשיך לפעול. הוא התפרסם ברמתו הגבוהה ומספר תלמידיו עלה בהתמדה. ב-1830 ביקר הקיסר בבית הספר במהלך ביקורו בברטיסלווה. הוא התרשם מרמתו והעלה את מעמדו למעמד בית ספר יסודי גבוה. עם הזמן נפתח לידו גן ילדים. בפרעות 1848 בזזו הפורעים את בית הספר והעלוהו באש. מאז התקיימו הלימודים בבתים פרטיים ואחר כך בבניין שכור.
בשנות ה-70 של המאה ה-19 פתחה הקהילה האורתודוקסית בעיר בית ספר יסודי בו שולבו לימודי קודש ולימודים כלליים. ב-1899 עבר בית הספר לבנין חדש שכלל גם תלמוד תורה ובו כ-200 תלמידים. בשנות ה-80 הקימו האורתודוקסים גם בית ספר תיכון לבנים בן שלוש כיתות, ששפת הלימוד בו היתה גרמנית וכעבור כמה שנים נוסד גם בית ספר תיכון לבנות. הקהילה האורתודוקסית מימנה מקופתה גם מספר חדרים ושני תלמודי תורה.
ב-1893 נבנה ברחוב טורנר (לימים רחוב זוחובה) בית ספר יסודי נאולוגי חדש ומודרני ובו אולם התעמלות. שפת ההוראה היתה גרמנית ובזכות רמת הלימודים הגבוהה יצאו לו מוניטין באוסטרו-הונגריה כולה. בשנות ה-30 של המאה העשרים למדו בבית הספר היסודי של הקהילה הנאולוגית 280 תלמידים, 150 בנות ו-130 בנים בכתות מעורבות.
ישיבות
בתחילת המאה ה-18 הוקמו בעיר ישיבה ובית מדרש. לאחר מאה שנים, תחת הנהגתו של ר' משה סופר, נמנתה ישיבת פרשבורג עם המרכזים החשובים של לימוד תורה באירופה. ב-1875 נוסדה לצדה ישיבת "יסודי התורה" שנועדה להכין את התלמידים לכניסתם ל"ישיבה הרמה פרשבורג". הלימודים בה נמשכו ארבע שנים. עוד פעלו בעיר חברות לימוד תורה לציבור הרחב וחברות שתמכו בישיבה ובתלמוד התורה. כל חברה החזיקה בית מדרש משלה והשיעורים התנהלו בהדרכת רבנים ותלמידי חכמים. ישיבת "יסודי התורה" נסגרה עם גירושי יהודי ברטיסלווה ב-1942.
ממשלת גרמניה