תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
תנועות ומפלגות
ב-1897 התארגנה הקבוצה הציונית הראשונה בברטיסלווה, "אהבת ציון", שמנתה 25 חברים בהנהגת שמואל בטלהיים וב-1899 נמנו בה כ-180 חברים. בעיר נוסד סניף "בני ציון", תנועה ציונית דתית שחבריה, רובם תלמידי הישיבה המקומית, תמכו בהתיישבות בארץ ישראל. בברטיסלווה שכן מרכז ההתאחדות הציונית בהונגריה וב-1902 נוסד בה סניף של "המזרחי" ובו עשרות חברים. ב-1904 התקיימה בעיר הוועידה העולמית הראשונה של "המזרחי" בהשתתפות חברים מעשר מדינות, בהם נציגי התנועה מארץ ישראל וארצות הברית. הוועידה עוררה התנגדות חריפה מצד האורתודוקסים ו-121 מרבני הונגריה חתמו על "קול קורא" נגדה.
ב-1912 פעלו בעיר ארבע אגודות ותנועות ציוניות: "אהבת ציון", "המזרחי", "פועלי ציון" ו"צעירי ציון", אליה השתייכו בעיקר סטודנטים. במלחמת העולם הראשונה גויסו רוב פעילי התנועות לצבא אוסטרו-הונגריה והפעילות הציונית נחלשה. בזמן המלחמה נוסדה בעיר אגודת הבנות הציוניות "דבורה", שעסקה בפעילות סוציאלית מגוונת.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התחדשה הפעילות הציונית בברטיסלווה ביתר שאת. ב-1919 נוסדה בעיר "התאחדות ציוני סלובקיה" – ארגון גג ל-15 אגודות ציוניות מקומיות בערים שונות. למרות התנגדות הרבנים היו בברטיסלווה בין שתי מלחמות העולם ציונים מכל התנועות והזרמים: "פועלי ציון", "אהבת ציון" ו"המזרחי" שנוסדו בתחילת המאה ה-20; ויצ"ו שמנתה מאות חברות; התנועה הרוויזיוניסטית ואגודות ציוניות בלתי מפלגתיות, בהן אגודת סטודנטים ואקדמאים; אגודות הספורט "מכבי" ו"בר כוכבא" וארגוני הנשים "מרים" ו"דבורה". בעיר שכנו הקרנות הלאומיות ומשרדי הסניף הסלובקי של ההתאחדות הציונית בצ'כוסלובקיה והופיעה עיתונות ציונית. האורתודוקסים תמכו ב"אגודת ישראל" שהיתה בעלת השפעה רבה בקהילה ומאות חברי תנועות הנוער שלה שקדו על פעילות חינוכית וחברתית ברוח התורה.
בין מלחמות העולם פעלו בברטיסלווה תנועות נוער ציוניות ובהן מאות בני נוער. לכל מפלגה הייתה תנועת נוער משלה. ב-1921 נוסד בברטיסלבה הסניף הראשון של תנועת הנוער הציונית "השומר קדימה" בצ'כוסלובקיה, תנועת נוער שלימים הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר".. ב-1924 נוסד קן "צעירי מזרחי" - לימים "בני עקיבא". כן פעלו בעיר בית"ר ו"מכבי הצעיר". רבים מבוגרי תנועות הנוער יצאו לקיבוצי הכשרה חלוצית ומקצתם עלו לארץ ישראל.
ממשלת גרמניה