• הקדמה
• תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה
  • עד סוף מלחמת העולם הראשונה
  • בין שתי מלחמות העולם
  • חיי הדת
  • חינוך יהודי
  • תנועות ומפלגות
• ברטיסלווה בתקופת השואה
• קהילת ברטיסלווה אחרי השואה
• עקבותיהם נשארו
• וידאו

תולדות קהילת ברטיסלווה עד השואה

חיי הדת

ישיבת פרשבורג – "הישיבה הרמה פרעשבורג"

בתחילת המאה ה-18 הוקם ברובע "שלוסברג" בית מדרש עם ישיבה. בסוף המאה, בתקופתו של רב העיר מאיר ברבי, התפתחה הישיבה ונמנתה עם הישיבות החשובות לצד ישיבות פראג וניקולסבורג. ב-1806 נבחר ר' משה סופר (החת"ם סופר) לרב העיר. תחת כהונתו החלה תקופת הזוהר של הישיבה והיא נמנתה עם המרכזים החשובים של לימוד תורה באירופה. הרב סופר קבע תקנים חדשים לארגון הישיבה והתווה דרכי לימוד. בהדרכתו נלמדה כל מסכת מראשיתה ועד סופה – שיטת "לימוד על דף", כדי לחדור לשורשה של כל בעיה תלמודית. לישיבה התקבלו תלמידים בני 18-19 שלמדו קודם לכן באחת הישיבות שהרב סופר הכיר בן.

הישיבה נוהלה כמוסד אוטונומי ללא התערבות הקהילה. כשהרב סופר קיבלה לידיו מנתה הישיבה עשרות תלמידים. תוך זמן קצר הגיע מספרם לכ-250. הישיבה העמידה תלמידי חכמים מהמעלה הראשונה, שהפכו לגדולי הרבנים ומנהיגי הדור. בהשפעת הרב סופר קמו ברחבי הונגריה עשרות ישיבות במתכונת ישיבת פרשבורג.

במחצית השנייה של המאה ה-19 הוטב מצבם הכלכלי של יהודי ברטיסלווה. תחת ר' אברהם שמואל בנימין סופר, בנו של החת"ם סופר, גדלה הישיבה ולמדו בה כ-400 בחורים. ב-1857 הכירו השלטונות בישיבה כבית ספר גבוה לרבנות וכל תלמידיה שוחררו משרות צבאי. רוב הרבנים הצבאיים בצבא אוסטרו-הונגריה היו בוגרי ישיבת פרשבורג ובעלי דרגות קצונה.

ר' שמחה בונים סופר ירש את הישיבה מאביו ר' אברהם סופר. הוא המשיך לנהלה במסורת קודמיו והקים בה מנזה כדי לחסוך מתלמידיו "אכילת ימים" אצל משפחות. בתקופתו דרשו השלטונות ממועמדים למשרת רב לרכוש השכלה פורמלית בבית ספר תיכון ששפתו גרמנית. על כן החלו בחורי הישיבה ללמוד לימודים כלליים מפי מורים פרטיים ובסוף שנת הלימודים נבחנו בידי מורים מוסמכים.

בשלהי המאה ה-19 הגיעה הישיבה לשיא פריחתה ולמדו בה יותר מ-500 בחורים. בתקופת הרפובליקה הצ'כוסלובקית זכתה הישיבה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה, אך בהדרגה פחת מספר תלמידיה. מ-1912 ניהל את הישיבה רב העיר עקיבא סופר, נינו של החת"ם סופר. בשנות ה-20 וה-30 למדו בה 250-300 בחורים.