"חבקו את הילדים היקרים עבורנו ודברו אתם עלינו, כדי שלא ישכחו אותנו."
כך כתב אלי סידס במכתבו האחרון מהגטו בשכונת הברון הירש בסלוניקי אל בתו לורה וחתנו רוברט באתונה, לפני ששולח עם אשתו סרינה ובתם ריטה אל מותם באושוויץ. לורה ורוברט שרדו.
אלי וסרינה סידס חיו בסלוניקי שביוון, ברחוב וסיליסיס אולגס (Vassilissis Olgas), אחד הרחובות האלגנטיים והעשירים בעיר. אלי היה סוחר ויבואן כותנה, נעליים ובדים, בעיקר מפקיסטן. לזוג נולדו שתי בנות, לורה (נ. 1918) וריטה (נ. 1925), והמשפחה ניהלה אורח חיים מסורתי.
ב-1937 נישאה לורה לרוברט צרפתי, יבואן ויצואן של עור גולמי, והם התגוררו באתונה. לפני המלחמה נולדו להם שני ילדים, פיטר (נ. 1938) וקלליה (נ. 1939). ריטה, אחותה של לורה, עברה להתגורר אצל אחותה באתונה.
לאחר שהגרמנים כבשו את יוון חזרה ריטה לשהות עם הוריה בסלוניקי. את מכתבו האחרון שלח אלי סידס מהגטו בסלוניקי. במכתב תאר את התנאים האיומים במקום והביע תקווה שעוד יפגשו. אלי ויהודי סלוניקי המשולחים לא ידעו מה יעד הנסיעה. נאמר להם שהם נוסעים להתיישב בקרקוב שבפולין. במכתב ביקש אלי מחתנו רוברט כתובות של אנשים שרוברט מכיר בקרקוב וכן ביקש המלצות על המשפחה, שיהיו בידו כשיגיעו לקרקוב.
ריטה היתה מאורסת לדני ספורטה, בן-דודה (בנה של איזבלה, אחותו של אלי סידס), שהיה בעל אזרחות ספרדית, מה שהקנה לו הגנה מגירוש למחנות המוות. כל ניסיונותיה של המשפחה להציל את ריטה באמצעות אירוסיה לדני לא צלחו. דני לא הספיק להגיע לסלוניקי בזמן. ב-1943 שולחו אלי, סרינה וריטה, יחד עם יהודי סלוניקי, אל מותם באושוויץ. לורה, רוברט והילדים הסתתרו בפרברי אתונה בעזרת מסמכים מזויפים. בעקבות הלשנה הגיעו הגרמנים למקום המסתור של המשפחה כדי לאסור אותם. לורה הצליחה לחמוק עם ילדיה דרך חלון המטבח. לורה, רוברט והילדים שרדו באתונה עד לשחרור. דני ספורטה שרד באתונה.
ב-1948 נולדה ללורה ורוברט בתם השלישית. הם קראו לה ריטה, על שם אחותה של לורה שנרצחה באושוויץ.
בשנות השבעים מסרה לורה צרפתי ליד ושם דפי עד לזכר הוריה אלי וסרינה, אחותה ריטה, סבה וסבתה מצד אמה איזק ופלורה בנארדוט ודודה איזק סידס. ב-2010 מסרה קלליה נחמיה (Klelia Nahmias), תושבת אתונה, נכדתו של אלי סידס, באמצעות קרובת משפחתה החיה בישראל, רוזה בז'ה ורשבסקי, את המכתב האחרון של סבה ליד ושם למשמרת עולם.
[עמוד ראשון]
5 [6] באפריל 1943
רובר ולורה היקרים מאוד,
קיבלנו את המכתב לגבי הסוגיה של דני וריטה. נדמה שאי אפשר לעשות דבר, כל עוד הארוס לא נמצא בסלוניקי. וכבר מאוחר כי אנחנו צריכים לעזוב מתישהו. זה מאד עצוב, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה. הכי קשה זו השהות בברון הירש, שכונה בסלוניקי אליה אוספים את המגורשים. זו שכונה ליד תחנת הרכבת והיא הכי ענייה ומלוכלכת. אין מים, מקבלים מים במשורה. אין איפה לשכב. נצטרך לישון על המרצפות כשהתיק משמש ככרית. שלא לדבר על האוכל [...].
אתם רואים, יקרים, מה מצפה לנו ולאחי. מי יודע בעוד כמה ימים נצא לנסיעה הארוכה הזאת.
שאלוהים יתן לנו את האומץ והכח כדי לעמוד בזה. חשוב לי לומר לכם, יקרים, שהשכנים שלנו בבית הישן היו יותר מנחמדים אתנו במעבר; אלה מלמטה, אלה ממול ואלה על יד. בן הדוד אלברט והמשפחה היו מקסימים. אל תשכחו להודות להם מאוד בחום כשתהיה לכם הזדמנות.
כרגע חמש בבוקר וזה תענוג אדיר עבורי לדבר אתכם. הייתי רוצה להגיד לכם כמה דברים אבל אי אפשר לכתוב אותם.
[עמוד שני]
כל מה שאני יכול להגיד זה שנהיה מופרדים למשך הרבה זמן. לחשוב על זה מדיר שינה מעינינו ואנחנו מבוגרים מספיק כדי לשאת את החיים הקשים האלה. אל תשכחו אותנו. אתה, רוברט, אם יש לך מכרים בקרקוב, שלח לנו כתובות בהקדם ושלח המלצות עלינו אם נדרש, לפני שנישבר. אל תהיו עצובים. צריך לקבל את הדברים כפי שהם. אני מתפלל לאלוהים יום ולילה שיחסוך מכם את זה ושיתן לנו את הסבלנות והבריאות. כלומר, הייתי רוצה שריטה לא תהיה חלק מזה. אם תפעלו מהר ואם דני כארוס ילך לשגרירות לבקש את מה שמגיע לו, כלומר, ריטה. כך יהיו לקונסול כאן הוראות משם והוא יוכל לעשות את מה שנדרש. כל המהלכים חייבים להיעשות באתונה. כאן, אחרי זה, הכל ילך מהר.
למרות שיש לי הרבה על הראש, אני לא שוכח שב-15 יש יום הולדת לפיירו [פיטר]. אני מאחל לו חיים ארוכים ומלאי אושר. חבקו את הילדים היקרים עבורנו ודברו אתם עלינו כדי שלא ישכחו אותנו. ואתם, יקרים, תאהבו אחד את השני תמיד. אתה רוברט, תחליף אותנו, על פי הצורך, עבור לורה. תהיה שם בשבילה במקומנו. יש לה רק אותך כרגע. אנחנו יכולים להגיד בגאווה שאנחנו משאירים אותה עם רוברט ובזה אמרנו את הכל.
קבלו את הברכות שלנו עד שנוכל בקרוב מאוד לחבק אתכם.
קבלו, יקרים, חיבוקים גדולים, מאמא, ריטה
אל תדאגו. אנחנו בריאים, תודה לאל.
שוב נשיקות לכולכם
פאפא [אבא]
בצד שמאל, בשורות אנכיות:
צרפנו תמונה של אמא כשהיתה נערה, של אמא עם לורה, של אבא ושל ריטה.
