עשרות שנים היה מונח פנקס העבודה הגרמני של חנה ידווב על המדף בביתה בין ערמות מסמכים ותצלומים. עשרות שנים ביקשה בתה, שושנה אופיר, לשמוע על שעברה באותן שנים וכיצד ניצלה אך ידווב סירבה לספר. "היא דיברה ולא דיברה, זרקה כמה מילים ולא הסכימה להרחיב, כך שנותרתי ללא כל מידע", אומרת אופיר, "לא העלתי על דעתי שבעקבות הפנקס והפנייה ליד ושם אגלה סיפור חיים שלם, אגלה שאמי הייתה גיבורה אמיתית ולשמחתי עד יומה האחרון נתתי לה את הכבוד הראוי".
ידווב הלכה לעולמה לפני 11 שנים אך רק באחרונה החליטה אופיר לפעול להנצחת אמה. היא פנתה ליד ושם במסגרת מבצע "לאסוף את השברים" ומסרה את פנקס העבודה הגרמני של אמה שהיה ברשותה וכן מספר תמונות של המשפחה לפני המלחמה. "התנצלתי בפני נציגי יד ושם, שאין לי מידע להוסיף, אך ידעתי שאם לא אפקיד את החומר בידם הוא ייזרק אחרי מותי, והיה לי חשוב להנציח את אמי ולדאוג שהוא יישמר בצורה ראויה".
ביד ושם קלטו את החומר והחלו בבדיקה ארכיונית לאיתור מידע נוסף אודות ידווב. שיחת טלפון מפתיעה שקיבלה אופיר מיד ושם הותירה אותה נרגשת. "הם סיפרו שבאמצעות אותו כרטיס עבודה שמסרתי חייה של אמי ניצלו ופירטו את המסלול המלא שאמי עברה מתחילת המלחמה. נדהמתי לשמוע על כך בפעם הראשונה".
ידווב לבית דוד נולדה בעיירה סטרי, היום באוקראינה. היא גדלה כילדה יחידה בבית אמיד, ואביה היה עורך דין מוכר באזור. ב-1941, כשבוע לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות נכבשה סטרי על ידי הגרמנים. כשהחל רצח יהודי העיר, קיבל אביה של ידווב הצעה להבריח עצמו לרובע הארי ולהתחבא שם, אך הוא סירב לעזוב את משפחתו ונרצח באחת האקציות הראשונות בעיר. במאי 1942 גורשה אמה של ידווב למחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נרצחה.
כאשר החל חיסולו של גטו סטרי ניסו יהודי העיר להציל את חייהם בדרכים שונות בהן הכנת מסתור ורכישת תעודות מזויפות, בעזרתן ניסו לצאת לרובע הארי ולהמלט לאזורים אחרים.
ידווב הייתה בעלת תושייה והשיגה את התעודה האמורה - פנקס עבודה. אלא שהתעודה הארית לבדה לא הספיקה. כאשר תפסו משתפי הפעולה המקומיים איש שעורר בהם חשד, מיד דרשו ממנו לדקלם את התפילה הנוצרית "אבינו שבשמים". ידווב, שהייתה בעלת חזות פולנית, דוברת השפה ובעלת ביטחון עצמי מופגן הצליחה להערים על קבוצת פולנים שעצרו אותה באחד הימים.
ב-1943 נעצרה ידווב בסטרי והועברה למחנה מעבר בלבוב. משם גורשה לשטוטגרט בזהותה הבדויה, כפולנייה, ונשלחה לעבודה במלון ומסעדה. לאחר המלחמה, בין השנים 1948-1945, שהתה במחנות עקורים בשטוטגרט וברגן בלזן.
"אמי מעולם לא מסרה עדות בצורה מסודרת אך הודות לפנייה ליד ושם התגלו כמה חלקים בפאזל הרחב הזה", אומרת אופיר, "כנראה שלעולם לא אכיר את מסע ההשרדות שלה במלואו אך המידע שגיליתי חשף בפניי את מעשיה של אמי כגיבורה אמיתית ומלאת תושייה".
פרוייקט "לאסוף את השברים" לאיסוף פריטים אישיים מתקופת השואה נמשך. לתיאום איסוף ניתן לפנות ליד ושם:
02-6443888
