בלץ (Bălţi), רומניה (כיום מולדובה)
בין שתי מלחמות העולם היתה קהילת בלץ קהילה שתססו בה חיי מסחר, תעשייה ותרבות, ציונות ויידיש, מפלגות ותנועות נוער. הייתה זו העיר השניה במספר תושביה ומספר יהודיה בחבל בסרביה (Bessarabia) אחרי קישינב, והמרכז הכלכלי של החבל. במפקד רשמי מ-1930 נמנו בבלץ 14,229 יהודים שהיוו כ-60 אחוזים מאוכלוסיית העיר.
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב סופחה בלץ לברית המועצות בקיץ 1940 והונהג בה שלטון סובייטי.
ב-22 ביוני 1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות. ב-9 ביולי נכבשה בלץ על ידי הצבא הגרמני והרומני ומיד החלה מסכת התעללות ורצח. בסוף יולי עזבו היחידות הגרמניות ואנשי הגסטאפו את העיר והותירוה בידי הרומנים. בספטמבר 1941 גורשו אחרוני יהודי בלץ, כ-2,800 נפש, למחנה מרקולשטי (Mărculeşti) והקהילה היהודית חדלה מלהתקיים. במרקולשטי נספו רבים מבני הקהילה, והנותרים גורשו לטרנסניסטריה.
זהו סיפורה של קהילת בלץ.