סיפורה של קהילת בלץ
קהילה יהודית ברומניה (כיום מולדובה)

המהנדס ירחמיאל יפה, איש הציונים הרוויזיוניסטים, היה ראש הקהילה היהודית בבלץ בשנות השלושים. בוועד הקהילה ישבו דתיים וחילוניים, אנשי הבונד הסוציאליסטי והציונים, ובין המלחמות התקיימה קואליציה רחבה, בה חברו דתיים וחילונים, תומכי העברית ויידישיסטים, בעלי מלאכה ואנשי הבורגנות.

מנהיגים ציוניים רבים ביקרו בעיר, ובהם שמריהו לוין, יוסף שפרינצק, יעקב חזן, פנחס לבון (לוביאניקר) ומנהיגי המפלגה הרוויזיוניסטית מיכאל יכינסון ומאיר גרוסמן. זאב ז'בוטינסקי ביקר בבלץ שלוש פעמים, בשנים 1912 ו-1925, וכן ערב מלחמת העולם השניה. בתאטרון "סקלה" המלא עד אפס מקום נשא את נאומו הידוע, בו אמר: "חסלו את הגולה, ולא – תחסל הגולה אתכם." ביקוריו נחרתו עמוק בזכרונם של רבים מיהודי העיר. התנועה הרביזיוניסטית פעלה בבלץ, ערכה מגביות ומופעים והוציאה לאור עלונים, ביטאונים וספרים.

בבלץ התקיימו מספר מרכזי הכשרה חלוציים. רבים מצעירי בלץ עלו לארץ ישראל במסגרת תנועות הנוער של צעירי המזרחי, הנוער הציוני, דרור והחלוץ המכבי, כסטודנטים באוניברסיטה העברית, במסגרת המכביות, כבעלי מקצועות חופשיים (מהנדסים ומורים) וכן כבעלי הון שקיבלו סרטיפיקטים (אישורי עליה מהבריטים). חלוצי גורדוניה בני העיר היו ממייסדי הקיבוצים והקבוצות חולדה, מסדה, חניתה ואבוקה.

זרובבל סקר (סקליאר) מספר:

ערב אחד נקבעה ישיבה משותפת של נציגי תנועות הנוער עם פעילי המפלגות הציוניות... הוזמנו לשעה שבע, דהיינו, בדיוק בשעה שבה עד להתקיים השיעור השישי בגימנסיה... והשיעור – שיעורו של מורי, לייב קופרשטיין. כל אותו יום נזהרתי בהפסקות, לבל אתקל בקופרשטיין. למחרת, חשבתי, אבדה כבר איזה תירוץ להיעדרות. ובכן, בהגיע השעה הסתלקתי בחשאי ורצתי למקום ההתכנסות. משפתחתי את הדלת – חשכו עיני: בראש השולחן ישב... מורי קופרשטיין! מבטינו נצטלבו ונשרו. "גם הוא הסתלק" – חלף בי הרהור. נשתרר רגע של מבוכה. ומיד נחלץ מורי והרעים בקולו: "הסתלקת מן השיעור, ידידי! הואל-נא להתייצב מחר בחדר המנהל!" צחוק משחרר הקיף את כל הנוכחים, והדיון החל.

ספר בלצי, ע' 217-220

יוסף מזור, חניך תנועת הנוער בית"ר, מספר:

בל"ג בעומר היינו יוצאים עם קשתות וחצים יחד עם תלמידי הגימנסיה אל חיק הטבע, על הדשאים שבסביבת העיר... בתלבושת אחידה, מכנסיים כחולים וחולצה לבנה, ואני רואים עצמנו בדמיוננו צאצאים של תלמידי רבי עקיבא יותר מאשר תלמידי בית הספר. האלבומים, התמונות והגלויות מחיי החלוצים בעמק יזרעאל... אותם היו המורים העבריים מרבים להראות לתלמידיהם – כל אלה הפיחו בנו עוד מילדות השראה וכמיהה להיות כמותם כשנגדל.

ספר בלצי, ע' 185

בשנות השלושים הופעלה צנזורה ואף הופסק בכפיה פרסומם של עיתונים יהודיים. ארגון "החלוץ" פורק ונאסר על גביה לקרן הקיימת. עם זאת, העלייה נמשכה גם בשנות המלחמה, במסגרת ה"העפלה", ובה עלו עשרות צעירים מבלץ.

בבלץ פעלו יידישיסטים רבים ובהם אנשי ה"בונד", וכן תומכי המפלגה הקומוניסטית, שבתקופת השלטון הרומני נרדפו על ידי הבולשת הרומנית וירדו למחתרת. חלקם נאסרו וחלקם ברחו לברית המועצות, ביניהם ליוניה אויגנשטיין (ליאונטא ראוטו), לימים האידיאולוג של התנועה הקומוניסטית ברומניה, וכן קישינובסקי, לימים עוזרה של סגנית ראש הממשלה הרומנית אנה פאוקר.