סיפורה של קהילת בלץ
קהילה יהודית ברומניה (כיום מולדובה)

בבלץ היו בתי כנסת רבים, וכן בתי מדרש ובתי תפילה, בהם כאלה שנוסדו עוד עם הגעת היהודים הראשונים לעיר, בסוף המאה ה-18.

הזרם הרוחני הדומיננטי בקהילת בלץ במאה ה-19 היה החסידות. בבלץ היו מספר חצרות חסידיות. המשפיעה ביותר מביניהן הייתה חסידות חב"ד. בימי ראש השנה היה הרב, שכינויו היה "רביל'ה", יורד עם אחדים מחסידיו, לבושי קפוטות ושטריימלך, לנהר הריאוט, לתפילת תשליך. חסידי הרבי מסדיגורה הקימו בבלץ קלויז (בית מדרש):

כל צרכי בית-המדרש המכונה "סאדיגארער קלויז" נתנו חסידי סאדיגורא היושבים פה; איש איש כפי יכולתו יערך מקומו אשר קנה [...] ע"כ [על כן] לא יחולל כבוד הבית ולא יחסור לו מאומה.

(ספר בלצי, ע' 60)

הרב יעקב פרידמן, יליד בלץ, סיפר על חסידי העיר:

לא יתרשלו בעולם העשיה, יעשו מסחר וקנין ויבואו באנשים, דרכיהם ישרות ואין פוצה פה ומצפצף עליהם, ונדבות לצרכי העיר לתמוך בידי אביונים ולא יקפצו ידיהם מצדקה לכל דבר טוב. כולם צעירים בימים ובכל זאת לא יתערבו על ריב בפחזות רוח.

(ספר בלצי, ע' 62)

על הבולטים בחסידי חב"ד סופר:

פרנסתם היתה מצויה להם בדוחק, אבל יומם ולילה היו יושבים ומתעמקים בתורה ובחסידות החב"דית. כל ימות השנה לא בא משקה ענבים לפיהם, פרט לפורים, שאז היו מתחרים בשתיית יין עם כל חסידי חב"ד אשר בעיר והיו מראים כוחם גם בחידודים ובבדיחות כדרך "רבני פורים" בישיבות ליטא המעקמים את הכתובים ועוקרים הרים בחריפות ובבקיאות פורימית.

(ספר בלצי, ע' 63)

רוב רבני העיר הגיעו ממרכזי התורה בליטא. בבלץ חי ופעל הדיין ר' ישראל יפה. בבלץ פעלו חזנים ששמם יצא למרחוק, כגון ניסי בעלזער, פוסמן ואהרון גומניוק. הם חינכו את הנוער בעיר לאהבת השירה והחזנות, והיו בהם שהגיעו לארצות הברית והיו שם לחזנים ידועים.