מונאסטיר
סיפורה של קהילה ספרדית במקדוניה

ב-6 באפריל 1941, תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה. כבר למחרת נכנסו משוריינים גרמניים לסקופיה, בירת מקדוניה וב-9 באפריל נכבשה מונאסטיר (ביטולה) ע"י יחידות אס אס (SS) של הדיוויזיה ה-72 של הוורמאכט שנקראו - יחידת המשמר האישית "אדולף היטלר" (LSSAH) והדיוויזיה המשוריינת ה-12. כעבור זמן קצר התקדמו הכוחות הגרמנים דרומה ליוון.

במשך שלושה ימים רצופים, בזזו הגרמנים את חנויות היהודים בערי מקדוניה ומונאסטיר בכללן. לכך נלוו מעשי דיכוי והשפלה. בודדים נהרגו.

במהלך אפריל 1941 נכנס לעיר הצבא הבולגרי, וב-22 באפריל הוכרז על סיפוחו של האיזור שכונה 'סרביה הדרומית' (שטחי מקדוניה וחלקים מסוימים של סרביה) לבולגריה, שהייתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית. האוכלוסייה המקדונית קיבלה אזרחות בולגרית. הסרבים פוטרו מעבודתם וגורשו לשטחי סרביה הכבושה בידי הגרמנים. היחידים שנשארו ללא אזרחות ומשוללי זכויות כלשהן היו היהודים. כל רכושם הוחרם, והם פוטרו ממשרותיהם ולא הורשו לעבוד.

תקוותם של היהודים כי תחת השלטון הבולגרי מצבם ישתפר נכזבה. פחות משנתיים לאחר מכן, שנתיים שבהן ננקטו צעדים אנטי יהודיים רבים, נשלחו יהודי מונאסטיר יחד עם יהודי מקדוניה על-ידי הבולגרים אל מעבר לגבול, שם נמסרו לידי הגרמנים ושולחו כולם למחנה המוות טרבלינקה.