מונאסטיר (ביטולה), דרום סרביה, יוגוסלביה (כיום מקדוניה)
ערב פלישת הגרמנים ליוגוסלביה חיו במונאסטיר (ביטולה, כיום במקדוניה) 810 משפחות יהודיות שמנו 3,351 נפש. הייתה זו קהילה יהודית ספרדית עתיקה ותוססת.
מגורשי ספרד שהתיישבו בעיר במאה ה-15 מצאו בה כבר אז קהילה יהודית ותיקה. במשך כל השנים ניהלה הקהילה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית. לאורך הדורות התבלט ייחודם של רבני העיר השונים. הקהילה גדלה עם השנים ובתחילת המאה העשרים חיו בה למעלה מעשרת אלפים איש. על אף הקשיים ולמרות סכסוכים פנימיים, הקפידו היהודים במונאסטיר לתמוך זה בזה בצדקה ובסעד. בין מלחמות העולם שלטה בקהילה התנועה הציונית. רוב בני הקהילה היגרו ממנה לפני המלחמה.
ב-ד' באדר ב' תש"ג (11 במרס 1943) נלקחו יהודי מונאסטיר יחד עם כל יהודי מקדוניה (כ-7,350 במספר) והובלו מבתיהם על-ידי חיילים, שוטרים ופקידים בולגרים אל סקופיה, בירת מקדוניה. שם הם שוכנו במפעל הטבק המקומי 'מונופול' בתנאים נוראים. כמה ימים אחר-כך, בשושן פורים, ט"ו באדר ב' (22 במרס 1943) יצא הטרנספורט הראשון של יהודי מקדוניה בקרונות בקר חתומים. השילוחים הבאים, ב-25 וב-29 במרץ, יצאו אחריו, כולם לכיוון אחד - מחנה המוות טרבלינקה שבפולין.
מתוך 3,276 יהודי מונאסטיר שנכלאו ב'מונופול', כולם אזרחים יוגוסלביים, נמלטו חמישה יהודים בלבד. שלושה יהודים נוספים שוחררו על-ידי הבולגרים. אחדים נמלטו עוד לפני 11 במרס ליוון בתקווה להינצל, אך כמעט כולם נספו באושוויץ. עשרות צעירים וצעירות מיהודי מונאסטיר הצטרפו לפרטיזנים, לחמו ביחידות השונות וחלקם נפל בקרב. מעטים שרדו.
אלו תולדותיה של קהילה שהייתה ואיננה עוד. זהו סיפורם של יהודי מונאסטיר.