מילים: אברהם אקסלרוד
מנגינה: מרק ורשבסקי
השיר מושר על ידי גבר ללא ציון שמו והוקלט עבור הועדה ההיסטורית היהודית במינכן, 1946. השיר פורסם בספרו של קצ'רגינסקי "לידער פון די געטאס און לאגרן" (1948) תחת הכותר "פון דער ארבעט" (מן העבודה). מילים בע' 155, מנגינה בע' 394.
השורה הראשונה של השיר רומזת על מקורו – השיר מושר לפי שיר העם הידוע שכתב מרק ורשבסקי – "אויפן פריפעטשיק", ליד האח, שידוע גם בשמו העברי "חדר קט". בשיר המקורי מתואר חדר חם ונעים שבו מרביץ הרבי תורה בתלמידיו הרכים. השיר מגטו קובנה מתאר את תושבי הגטו היהודים אשר הולכים לעבודות הכפייה מחוץ לשער הגטו וחוזרים אליו. תושבי הגטו חייבים להבריח מזון ומוצרים אחרים כדי לשרוד ושומרי השער הגרמנים והליטאים, המתחממים במדורה שליד השער, עורכים חיפושים ומעמידים את קיומם של היהודים בסכנה מדי יום ביומו. אולם אם הצליחו להבריח זוכים התושבים לכיכר של לחם.
השימוש במנגינה המוכרת מנחם מחד, ומאידך מעצים את הניגוד שבין העבר וההווה של הגטו ומוסיף משמעות לשיר.
בײַם געטאָ טױערל
ברענט אַ פֿײַערל,
און די שרעק איז גרױס.
עס קומען ײִדעלעך
פֿון די בריגאַדעלעך,
פֿון יעדן גיסט זיך שװײס.
צי זאָל איך װײַטער גײן,
צי זאָל איך בלײַבן שטײן,
איך װײס ניט װען און װוּ?
דער קאָמענדאַנטעלע
אין גרינעם מאַנטעלע
ער נעמט דאָך אַלעס צו.
מילך פֿון פֿענדעלע
שפּעק פֿון קענדעלע-
אױ ײִדעלעך, מען ברענט!
האָלץ אַ שײַטעלע,
געלט פֿון בײַטעלע
ער כאַפּט אַלץ פֿון די הענט.
אָ, חבֿר מיטן שטרײַף,
איך בין אין גאַנצן טרײף,
העלף מיר בײַם קאָנטראָל.
איך גיב דיר אױף דעם צװעק
הײַנט אַ קילאָ שפּעק,
און מאָרגן נאָך אַ מאָל.
שטעלט זיך אױס צו פֿיר,
און דו שטײ לעבן מיר,
גײ ניט אין דער זײַט.
גײ צום רעכטן גױ
"שיטאַס יאַוּ טװאַרקױ"
ס'איז דאָ אַ לאַבן ברױט.
בשער הגטו,
בוערת האש,
והפחד גדול.
באים יהודים
ממקומות העבודה,
והם נוטפי זיעה.
האם להמשיך ללכת,
האם לעמוד במקום,
אינני יודע מתי ולאן?
מפקד המשמר
במעיל הירוק
מחרים את הכול.
חלב מהסיר הקטן
בשר מקופסת השימורים
אוי יהודים, שורפים!
חתיכת עץ,
כסף מן הארנק
הוא חוטף הכול מהידיים.
הו חברי עם הסרט על היד,
אני לגמרי טרף,
עזור לי לעבור את הביקורת,
אני אתן לך על המקום
היום קילו של קתלי-חזיר,
ומחר עוד פעם.
עמדו בשורה של ארבעה,
ואתה עמוד לידי,
אל תלך הצידה.
לך אל הגוי הימני,
"שתישרף לך"
יש לי ככר לחם.