התמודדות עם העבר

"אוטבוצק הייתה תחנה מאד חשובה. היא החזירה אותנו למסלול החיים, פחות או יותר, הנורמליים."
(מתוך עדותו של יאנק מלוטק)

באוטבוצק החלו הילדים במסע הארוך והקשה של שיקום וריפוי. אנשי הצוות בבית הילדים פעלו יחדיו על מנת לעודד את הילדים להתחיל להתמודד עם חוויותיהם. "כל המחנכים, בעצם, עשו את העבודה של הפסיכולוג. ראשית כל, כל ילד היה צריך לספר את הסיפור שלו. השתדלו להוציא מהילד את מה שעבר. רשמו את הזכרונות האלה. הילדים בעצמם כתבו" (מתוך עדותה של ויקטוריה בלום). כפי שאמרו רבים מהילדים לאחר שנים רבות, סיפור חוויותיהם לאנשי הצוות באוטבוצק שימש כדרך להתעמת עם מה שעברו ולהתחיל בתהליך הממושך של ריפוי.

אנשי הצוות ניסו לשלב את הילדים באורח-חיים של סדר ומשמעת, ובלוח זמנים יומיומי המלא בפעילויות שגרתיות ונורמליות. פעילויות הנופש והיצירה סייעו לגבש תחושות סדר והנאה בקרב רבים מהילדים, היבטים של ילדות שנשללו מהם במהלך השואה. רבים מהילדים באוטבוצק נזכרו כעבור שנים באווירת הפעילות והעבודה בבית הילדים, ותיארו עד כמה עזרה להם אווירה זו להתחיל להתמודד עם עברם הכואב. הטיפול בילדים סייע גם לאנשי הצוות בבית הילדים לטפל בחוויותיהם ובאובדניהם במהלך השואה.