בשנת 1943, לאחר חיסול גטו אוטבוצק הסמוך לוורשה, פרנצישקה אוליבה (לבית רות) נמלטה לוורשה והסתתרה כשנה באזור הארי של העיר כשהיא משתמשת במסמכים מזויפים ומתפרנסת מעבודות בית. בספטמבר 1944, לאחר דיכויה של ההתקוממות בוורשה, נשלחה אוליבה במשלוח של נשים פולניות שהוסעו ברכבת למחנה לעבודת כפייה בקיילצה. הנשים האחרות בקבוצה חשדו שהיא יהודיה והיא החלה לחשוש שהן ימסרו אותה לגרמנים לאחר ההגעה למחנה. בקרון התיידדה אוליבה עם פולניה שתכננה לברוח מהרכבת ולחזור לוורשה. אוליבה בטחה באישה וביקשה ממנה לעזור לה לתכנן את בריחתה, לאחר שהיא-עצמה תצליח לברוח. למחרת, לאחר שהגיעה אוליבה למחנה, הופיעו פתאום שתי נשים שאותן לא פגשה מעולם והבריחו אותה אל מחוץ למחנה, לביתם של בני הזוג נובאק, שהתגוררו מחוץ לקיילצה. רודולף ויואנה נובאק היו קרובי משפחה של האישה מהרכבת, והם הקצו חדר נפרד לשימושה של אוליבה והזמינו אותה לאכול. היא סיפרה להם שאין לה כסף על מנת לשלם להם על הכנסת האורחים שלהם. בני הזוג נובאק הרגיעו אותה מיד, והסבירו לה שהם אינם עוזרים לה עבור כסף ושהם מאושרים שיש להם הזדמנות לעזור לה, כאדם. בני הזוג נובאק קיבלו את אוליבה למשפחתם ודאגו לכל צרכיה. הם הרשו לה להשתתף בעבודות הבית וסיפרו לשכנים שאוליבה נמלטה מוורשה. במהלך חיפוש שעשו הגרמנים בעיר נלכדה אוליבה, והיה חשש שהיא תישלח לעבודה בגרמניה. בשלב זה הגיע רודולף ושיחד את תופסיה של אוליבה על מנת שייתנו לה ללכת. אוליבה נשארה בביתם של בני הזוג נובאק עד השחרור, בינואר 1945. למרות הסכנה לחייהם עשו בני הזוג נובאק כל מאמץ להציל את חייה של אוליבה, מתוך אהבת הזולת ובלא לבקש או לקבל דבר בתמורה. לאחר השחרור שבה אוליבה לאוטבוצק והפכה למחנכת בבית היתומים שהוקם בעיר עבור ילדים יהודים.
ב-27 בפברואר 1991 הכיר יד ושם ביואנה נובאק ובבעלה, רודולף נובאק, כחסידי אומות העולם.