לויס גנדן
ארצות הברית
בשנת 1941 הגיעה לויס גנדן (Lois Gunden) בת ה-26, מורה אמריקאית לצרפתית מגושן שבאינדיאנה, לעבוד עם הוועדה המנוניטית המרכזית בדרום צרפת. רחוקה מביתה, עתידה היתה גנדן להפוך למצילת ילדים מרקע לאומי ודתי שונה מזה שלה.
גנדן הצטרפה לארגון המנוניטי "עזרה מנוניטית לילדים" (Secours Mennonite aux Enfants) בליון, ונשלחה להקים בית ילדים בקאנה פלאז' (Canet Plage) בדרום מערב צרפת, לחוף הים התיכון. מרכז הילדים הפך למקום מקלט לילדים שהיו פליטים מספרד, כמו גם לילדים יהודים שהוברחו ממחנה הריכוז הסמוך ריבסאלט (Rivesaltes). אחת הילדות האלה היתה ז'ינט (דרוקר) קאליש (ילידת 1930) מפריז. ביולי 1942 גורש אביה של ז'ינט לאושוויץ, אך ז'ינט ואמה הצליחו להסתתר מהמשטרה. הן נמלטו לדרום צרפת אך נתפסו ברכבת ולבסוף הושמו במעצר בריבסאלט. לויס גנדן הפצירה באמה של ז'ינט לאפשר לה לקחת את בתה אל מחוץ למחנה. האם היססה בתחילה, אך גנדן שכנעה אותה שז'ינט תהיה בטוחה יותר בהשגחתה, והאם נאותה להיפרד מבתה. "בתקופה ההיא הייתי בת 12 ומפוחדת מאד", סיפרה ז'ינט קאליש ליד ושם, "אבל לויס גנדן היתה אדיבה והפגינה להט ונחישות לקחת אותי וילדים יהודים אחרים אל מחוץ לריבסאלט כדי להגן עליהם מפגיעה... אני זוכרת את לויס גנדן בתור אדם נעים ונדיב. היא עשתה מאמץ מיוחד כדי לחבר בינינו לבין הילדים האחרים. לאף אחד מהילדים האחרים לא נאמר שאנחנו יהודים."
גנדן ניהלה יומן בו תארה את פעילויותיה, בהן הוכיחה אומץ לב רב, יצירתיות ואינטואיציה. בוקר אחד, כאשר הילדים היו בחוץ, בטיול, הגיע שוטר למרכז הילדים במטרה לעצור שלושה ילדים יהודים: לואי, ארמנד ומוניק לנדסמן. לויס אמרה לו שהילדים לא ישובו עד הצהריים. בצהריים הופיע שוב השוטר ואמר ללויס לארוז את חפציהם של הילדים ולהכינם לעזיבה. כל אותו היום התפללה לויס לחוכמה, להדרכה ולבטחונם של שלושת הילדים. השוטר לא חזר והילדים ניצלו.
בנובמבר 1942 כבשו הגרמנים את דרום צרפת. כעת, כאזרחית ארצות הברית, היתה גנדן תחת כיבוש האויב הגרמני. למרות זאת המשיכה גנדן לנהל את מרכז הילדים. בינואר 1943 עצרו הגרמנים את גנדן ורק ב-1944 שחררוה בעסקת חילופי שבויים. גנדן שבה לביתה באינדיאנה ובשנת 1958 נישאה לארנסט קלמנס, אלמן. ללויס לא היו ילדים משלה אך היתה לה בת חורגת מנישואיה. לויס המשיכה ללמד צרפתית בקולג' גושן ובאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ובנוסף לכך היתה מורה בכנסיה המנוניטית.
ב-27 בפברואר 2013 הכיר יד ושם בלויס גנדן כחסידת אומות העולם.