סוזן ספאק

צרפת

סוזן ספאק (Suzanne Spaak) התגוררה בפריס עם בעלה קלוד, מפיק סרטים, ושני ילדיהם. היא מצאה סיפוק רב בטיפוח משפחתה. ספאק היתה בתו של בנקאי בלגי ידוע וגיסתו של שר החוץ הבלגי, והיתה רגילה לרמת חיים גבוהה. עם זאת, היא החשיבה את הכיבוש הגרמני של צרפת לבלתי נסבל והחליטה להצטרף למחתרת הצרפתית.

בשנת 1942 הציעה ספאק את שירותיה לתנועה הלאומית נגד גזענות (MNCR). במאמר שהודפס לזכרה בשנת 1945 בעיתון היידישאי "נייע פרעסע" כתב ב' אהרונסון, שהיה גם הוא פעיל בתנועה, שהוא וחבריו הטילו ספק בכך שהחברה החדשה בתנועה יכולה לעזור, אך הבינו מהר שטעו בהערכתה. כשהצטרפה אליהם, אמרה ספאק: "אמרו לי מה לעשות... כך שאדע שאני משרתת במאבק נגד הנאציזם."

ספאק לא נרתעה מכל משימה: היא הלכה בפריס לאורכה ולרוחבה כדי למצוא בית חולים שיסכים לקבל יהודים חולים בשמות בדויים. כשהיה צורך בכך, השתמשה ספאק במעמדה החברתי הגבוה ודפקה על דלתותיהם של כמרים, שופטים וסופרים, מזכירה להם את חובתם לפעול נגד רדיפת יהודים ומתנגדי המשטר. במקרים אחרים פעלה ספאק כפעילת מחתרת פשוטה והדפיסה והפיצה עלונים.

אהרונסון תיאר את עקשנותה ואת מסירותה: "ספאק השתייכה לאותם אידיאליסטים שהשליכו את חייהם הפרטיים, שאיפותיהם האישיות ודאגותיהם החומריות מיד עם כניסתו של אידיאל גדול ללבם."

ספאק קיבלה תפקיד ברשת הריגול "התזמורת האדומה" ומצאה פתרונות נועזים לבעיותיהם של סוכני מודיעין. במיוחד נמשכה ספאק להצלת חייהם של ילדים יהודים שהיו בסכנת גירוש.

כאמם המאושרת של שני ילדים, הזדעזעה ספאק מהטרגדיה של הילדים היהודיים ולא היתה מסוגלת להמשיך להנות מחייה האישיים. בתחילת 1943 נודע לאוז'יף על הכנות לגירוש ילדים יהודים. ספאק היתה חברה פעילה במבצע שיזמו האב פול ורגרה ומרסל גיימו (Guillemot), שהבריחו יותר משישים ילדים למקום מבטחים. היא הסתירה כמה ילדים בביתה עד שכולם נלקחו לבתיהם של אנשים שהיו מוכנים להסתירם. בעזרת חבריה, ותוך סיכון אישי גדול, סיפקה ספאק לילדים כרטיסי קיצוב מזון וכן הלבשה.

באוקטובר 1943 נעצרה ספאק בידי הגסטאפו ונלקחה לכלא פרן (Fresnes). לפני כליאתה הספיקה לתת את רשימות הילדים היהודים וכתובותיהם לחבר מחתרת אחר, וכך הצילה את הילדים. ב-12 באוגוסט 1944, פחות משבוע לפני שחרור פריס, רצחו הגרמנים את ספאק.

ב-21 באפריל 1985 הכיר יד ושם בסוזן ספאק כחסידת אומות העולם.