"קומיסריאט לענייני יהודים" בבולגריה
מוסד ליישום החקיקה האנטי-יהודית בבולגריה בשנים 1944-1942.
המוסד הוקם בעקבות ה"חוק המטיל על הממשלה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לפתור את הבעיה היהודית וכל השאלות הקשורות אליה" שנחקק ביולי 1942, והחלטת הממשלה מס' 70 (פרוטוקול 111 מה-26 באוגוסט 1942) המאשרת את התקנה שפורסמה בעיתון המדינה ב-29 באוגוסט 1942.
ב-3 בספטמבר 1942 מונה לתפקיד הקומיסר הראשי אלכסנדר בלב והוקמה מועצה שאישרה את התקנון לניהול ולמימון הקהילות היהודיות ולניהול הקרן "קהילות יהודיות".
הארגון הפנימי של האוכלוסייה היהודית התבסס על הארגון שהיה קיים לפני המלחמה והיה מורכב מהקונסיסטוריה המרכזית ומהקונסיסטוריות של הקהילות היהודיות המקומיות (ארבעים במספר בעת המלחמה כולל הקהילות ב"שטחים החדשים") עם נציג מיוחד של ה-KEV בכל קונסיסטוריה.
העבודה במוסד חולקה בין ארבע מחלקות: המחלקה האדמיניסטרטיבית, המחלקה למעמד אישי ולפעילות מקצועית, המחלקה הכלכלית ומחלקת הנהלת חשבונות של קרן ה-"קהילות יהודיות".
מטרות הקומיסריאט היו יישום ואכיפת החקיקה האנטי-יהודית (מניעת זכויות מהיהודים, הטלת הגבלות כלכליות וחברתיות, חיסול העסקים היהודים, החרמת רכוש, הטלת עונשים כולל הקמת מחנה ריכוז). בענייני כלכלה, גיוס גברים לפלוגות של עבודת כפייה ועוד נעזר ה-KEV במשטרה ומוסדות ממשלתיים אחרים.
המטרה המרכזית של הקומיסריאט הייתה קשורה להכנות לגירושם של יהודי בולגריה ולסיוע ולתיאום עם הגרמנים. שיאה של מדיניות זו הגיעה עם הסכם בלב-דנקר לגירוש 20,000 יהודים מבולגריה ב-22 בפברואר 1943 ועם גירושם בפועל של יהודי מקדוניה, תראקיה ופירוט במרץ 1943 (11,434 יהודים אשר גורשו לפי דוח גרמני מ-5 לאפריל 1943).
לאחר כישלון מאמציו של בלב להמשיך את הגירוש בשני שלבים נוספים עד קיץ 1943, המשיך הקומיסריאט לעסוק ברדיפת יהודי בולגריה עד ה-9 בספטמבר 1944. עם כניסת הצבא האדום לבולגריה, בוטלה החקיקה האנטי יהודית ונערכו הכנות למשפט נגד מי שפשע כנגד היהודים. המשפטים נערכו בשנים 1945-1944.