פרנצישקה אוליבה

פרנצישקה אוליבה

פרנצישקה אוליבה (לבית רות) ניצלה בעת חיסול גטו אוטבוצק ב-1942, שרדה בוורשה בחסות ניירות אריים ולאחר מכן הוסתרה בקיילצה, בביתם של חסידי אומות העולם, רודולף ויואנה נובק.

בינואר 1945, מיד לאחר השחרור, הגיעה לאוטבוצק על מנת לחפש קרובי משפחה, אך לשווא. היא נתקלה באקראי בחייל סובייטי וסביבו מספר ילדים מורעבים ועוטי בלואים. החייל הוביל אותה ואת הילדים לדירה נטושה, והיא החלה לטפל בילדים, שרובם היו יתומים.

במרס 1945 מונתה לובה בייליצקה בלום כמנהלת בית-הילדים, בעוד אוליבה מילאה את תפקיד המחנכת של קבוצת הילדים בגילאי הביניים (7- 12 בערך). ויקטוריה בלום, מילדי בית-הילדים ובתה של מנהלת בית הילדים לובה בלום מספרת:

...היינו מוציאים שם עיתון קיר כל חודש. היו זיכרונות של הילדים, היו צילומים. את כל מה שנשאר ונעזב היא לקחה. זה לזכותה שהיא לקחה, משום שאף אחד אחר לא לקח את זה. אמי לא לקחה את זה וחבל. הדבר היחידי שהיא לקחה זה את ספר הזיכרונות של הילדים, שאני הבאתי אותו פה ליד-ושם. המחנכים האחרים גם-כן עזבו את פולין, פשוט יצאו למערב, ככה שטוב שאוליבה לקחה את זה, כי בצורה כזאת זה נשמר."

לאחר תום עבודתה בבית הילדים, עבדה אוליבה במפלגה הקומוניסטית הפולנית, אך עם התגברות האנטישמיות ופיטורי יהודים ממנגנון המפלגה ומהשירות הציבורי, החלה לעבוד במכון ההיסטורי היהודי בוורשה (ZIH). לאורך השנים תיעדה פרנצישקה אוליבה את קורות הבית והילדים.

לאחר פטירתה נמסר האוסף לארכיון יד ושם והוא מכיל תיעוד רב מהתקופה.

בחזרה  »