שומר אחי אנוכי

מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם

תחילתו של מפעל "חסידי אומות העולם"

"על יד ושם לאסוף את כל העובדות על מעשים טובים אלה"

החבילה שנשלחה על ידי הניצולים למשפחת צ'ייקובסקי בפולין נטיעת העץ על ידי ברוניסלבה צ'ייקובסקי, יד ושם 22 במאי 1963 הקבלה עבור החבילה שנשלחה ב1968 מתל אביב על ידי בלה (היום בלה קנטורוביץ') למציל שלה בפולין חסידת אומות העולם לאונטינה מטיקו ומשפחתה מכתב מיוליאן אלכסנדרוביץ לראש הממשלה בן גוריון מכתבה של אריקה מאייר, המוקיר את המצילה שלה גרטרוידה וייסמולר נטיעת העץ לכבוד גרטרוידה וייסמולר, יד ושם 1967 מאמר בעיתון בנושא מפגש בין משפחת המציל רוסלן והניצול שאותו הצילd מאמר בעיתון בנושא מפגש בין משפחת המציל רוסלן והניצול שאותו הצילd נטיעת העץ לכבוד משפחת רוסלן, יד ושם, 21 באפריל 1981 מכתב על ההצלה של קטיה רוזן על ידי גנובייטה פוקייטה המצילה גנובייטה פוקייטה הניצולה קטיה רוזן (סגלסון) לאחר טקס נטיעת העץ ביד ושם, 1991 מכתב לעורך בדבר מצילים גרמנים בכלל ואוטו בוסה נטיעת העץ לכבוד אוטו בוסה, יד ושם, 23 באפריל 1970 מכתב מהיהודים שניצלו על ידי אוסקר שינדלר, בבקשה לתמוך במצילם מכתב מהיהודים שניצלו על ידי אוסקר שינדלר, בבקשה לתמוך במצילם מכתב תודה מרבי לנדאו למציליו, 1947 נכדיו של רבי לנדאו עם הבן של משפחת טרוסק, סלובקיה, 2003

בשנים הראשונות לקיומו של יד ושם התמקד המוסד במחקר, באיסוף מסמכים ארכיוניים ועדויות, ובתיעוד שמותיהם של הקורבנות. מחמת אילוצים תקציביים בשנותיה הראשונות של המדינה, כמו גם מחמת העובדה שהמוסד עמד בשלבי התפתחותו המוקדמים ומכיון שהנהלתו החליטה להתמקד בעבודת מחקר, לא נרשמה התקדמות בהנצחתם של חסידי אומות העולם או גם במשימות אחרות שפורטו בחוק יד ושם. יחד עם זאת יד ושם פרסם מספר מאמרים על מצילים לא יהודים, בהם שני תיאורים על אנטון שמיד, המציל האוסטרי מווילנה, והצורך לכבד מצילים באופן טקסי הועלה שוב ושוב על ידי ניצולים. הם לא שכחו את מי שעמדו לצדם בתקופת השואה, שמרו על קשר עם מציליהם אחרי המלחמה, שלחו להם חבילות וכסף, הזמינו אותם לבוא לישראל וכתבו למנהיגים ישראלים וליד ושם בבקשה לקיים מחווה לאלו שהצילו את חייהם. כך למשל הציעה בשנת 1955 רחל אוירבך, ניצולת שואה מוורשה שניהלה ביד ושם את גביית עדויותיהם של ניצולי שואה, שרשות הזיכרון תיטע עצים לכבודם של חסידי אומות העולם.

לאחר לכידתו של אדולף אייכמן דיווח יושב ראש יד ושם, אריה קובובי, "התחיל לחץ ציבורי למען יפגין העם היהודי שאינו מעונין בענישת החוטאים בלבד, כי אם גם בהכרת תודה לגומלי חסדים"  בעקבות כך גמלה ההחלטה לפעול, וביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1962 שחל ב 1 במאי, נחנכה שדרת חסידי אומות העולם ביד ושם והעצים הראשונים ניטעו לאורכה.

מובאות מתוך בקשות להוקרת מצילים

מתוך מכתב לעורך עיתון ה-"נוי יזראל" (Naje Israel Zeitung, תרגום מיידיש), 5 מאי 1961:
"לא יכולתי להאמין ש... היה שם גרמני, מר אוטו בוסה, שסייע ללוחמי הרזיסטאנס בביאליסטוק ולפרטיזנים ביערות, שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו בגרמניה... עוד לא אבדה האמונה בנפש האדם. בזכות חברים יקרים המכבדים את נפש האדם, העולם עוד יינצל ממבול נוסף... אני מאמין שעל יד ושם לאסוף את כל העובדות הנוגעות למעשים הטובים הללו – הידועים ואלו שאינם עוד ידועים..."

מתוך מכתב של יוליאן אלקסנדרוביץ (Julian Aleksandrowicz), שניצל על ידי אלקסנדר רוזלאן (Alesksander Roslan), לראש הממשלה דוד בן גוריון, 10 נובמבר 1960:
"דווקא עכשיו, כשמשפט אייכמן עומד בפתח, אני מציע שהממשלה הישראלית – בתור המוסד המתאים ביותר – תיזום מבצע להוקרת אלו שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים בתקופת הכיבוש הגרמני... המטרה תהיה להראות לנוער בכל העולם... שהמשימה המרכזית של בני האדם באשר הם היא שהחזקים יסייעו לחלשים מהם... אנו יודעים שעתיד העולם תלוי בחוכמת דו-הקיום ובערכים שאנחנו ננחיל לדורות הצעירים..."

מתוך מכתב של אריקה מאירס (Erika Mayer), ניצלה על ידי גרטרוד ווייסמולר (Gertrud Wijsmuller), למשרד החוץ הישראלי, 25 יולי 1961:
"כיום, כשהדיווחים ממשפט אייכמן מעלים בנו את הזיכרונות של מעשי הזוועה שביצעו הגרמנים, טוב לדעת שלמרות האיומים הנוראיים ביותר של הנאצים – איומים שהם אף קיימו הלכה למעשה – תמיד היו אנשים אמיצים דיים כדי להתנגד..."