שומר אחי אנוכי

מריה בביץ' היתה האומנת של בתם של יצחק ומינה אוסיפוב מרובנה. בנובמבר 1941 נרצחה מינה אוסיפוב, ומריה לקחה את התינוקת תחת חסותה והסתירה אותה עד לסוף המלחמה. לאחר השחרור חזר יצחק ששירת משך כל המלחמה כחייל בצבא האדום, ומצא את בתו אצל האומנת הנאמנה. כשעלה לארץ, הצטרפה מריה למשפחה, וחיה עמם בירושלים עד לפטירתה ב-1971.

ב-30 במאי 1978 יד ושם הכיר במריה בביץ' כחסידת אומות העולם.

לאורך כל תקופת הכיבוש הגרמני סייעה מריה חרשקייביץ' ליהודים בורשה ובלבוב – הבריחה מזון לגטו ורשה כשהיא עונדת סרט עם מגן דוד, העבירה תעודות מזויפות למכריה שבזכותן יכלו להסתתר בצד הארי, סידרה מקום מחבוא אצל אחותה לחברתה ללימודים, ולאחר שהשכנים החלו לחשוד, הביאה את החברה לדירתה והסתירה אותה עד לסיום המלחמה.

ב-26 ביוני 1976 הכיר יד ושם במריה חרשקייביץ' כחסידת אומות העולם.

בתם של בני הזוג דוייסן ביקשה מהוריה לתת מקלט למספר ימים לבנימין הלר. בני הזוג הסכימו, ובסופו של דבר הסתירו את הנער היהודי בן ה-19 בביתם בבריסל עד לסיום המלחמה. הוריו ואחותו היו במקום מחבוא אחר, אך נתפסו ושולחו.

ב-24 במאי 1977 הכיר יד ושם בפול וז'אן דוייסן כחסידי אומות העולם.

כאשר אילונה התחתנה עם בעלה היהודי, ניתקה עמה משפחתה כל קשר. אילונה, שקשרה את גורלה בגורל העם היהודי, סייעה לפליטים היהודים שזרמו למקום מגוריה במחוז יוגוסלבי שסופח להונגריה, ועזרה להם לברוח. לאחר הכיבוש הגרמני, נעצרו יהודי העיר, ובהם בעלה, ושולחו לאושוויץ. אילונה שיצאה לדרך בעקבות רכבת הגירוש, הצליחה לשחד קצין כדי שיתן לבעלה ולעוד חמישה יהודים אחרים מן הטרנספורט לברוח. לאחר המלחמה עלתה עם בעלה לישראל.

ב-19 בפברואר 1976 הכיר יד ושם באילונה אליאס כחסידת אומות העולם.

בני משפחת גונזט היו חברים במחתרת הבלגית. ב-1942 נעצר בנם של בני הזוג, אמיל, ונורה עם שבעה סטודנטים אחרים. למרות שידעו שהם תחת מעקב, ועל אף הצער הגדול על אבדן בנם, הסכימו בני הזוג ב 1943 לקלוט בביתם ילד יהודי בן שנתיים ולהסתירו. משך כל שנת שהותו של שמעון וייסבלום בביתם של המצילים הקפידו בני הזוג גונזט להראות לו את תמונת אמו כדי שלא ישכח אותה. לאחר השחרור באה אמו לקחת את בנה והתארחה עוד זמן מה גם היא אצל המצילים. כשנולד בנו של וייסבלום שנים מאוחר יותר, קרא לו אמיל על שמו של בנם של מציליו שנרצח על ידי הגרמנים.

ב-14 בנובמבר 1974 הכיר יד ושם באלפונס ואמילי גונזט כחסידי אומות העולם.

כאשר כלאו את היהודים בגטו ורשה, הצטרף פרופסור פאבל הורבצ'בסקי לאשתו היהודיה ועבר עמה לתחומי הגטו. הוא ניצל את הרשות שנתנה לו לצאת מן הגטו לעבודתו, על מנת להבריח מזון עבור בית היתומים של קורצ'אק וכדי להסתיר יהודים במשרדו שבצד הארי. גם לאחר שברח עם אשתו לאזור קילצה, המשיך לפעול למען הצלת יהודים. ב-1956 היגרו בני הזוג לישראל.

ב-10 בנובמבר 1964 הכיר יד ושם בפאבל הורבצ'בסקי כחסיד אומות העולם.

בזמן המלחמה עזבה הלנה קרוק את בית הוריה בלודז' ועברה לגור עם דודה ודודתה בוורשה. בפגישותיה עם חבריהם היהודים של הוריה, ראתה את סבלם והחליטה לסייע להם בכל דרך. כאשר נכלאו היהודים בגטו, הבריחה שישה יהודים מן הגטו ודאגה להם למקומות מסתור, וכאשר סחטנים פולנים איימו על שלומם, העבירה אותם למקומות מסתור חדשים. לאחר המרד הפולני ב-1944, כאשר פונו תושבי ורשה מן העיר, המשיכה הלנה להגן על היהודים ולקחה אותם עמה כדי שזהותם לא תתגלה. לאחר המלחמה התחתנה עם ניצול יהודי, והשניים הגרו לישראל.

ב-22 בדצבמר 1964 הכיר יד ושם בהלנה קוז'נייבסקה כחסידת אומות העולם.

בעקבות פגישה של המהנדס קובלסקי מוורשה עם נער יהודי מורעב ב-1940 היתה תחילתה של פעילות רצופה להצלת יהודים. לאורך כל שנות הכיבוש דאג למקומות מסתור ליהודים בביתו ובמקומות אחרים, דאג למזון ליהודים המסתתרים וסיפק את כל צרכיהם. כאשר פינו את תושבי ורשה לאחר המרד הפולני ב-1944, לא נטש את בני חסותו היהודים, בנה יחד אתם בונקר בו הסתתרו יחד עד להגעת הצבא האדום. לאחר המלחמה התחתן עם אחת מן הנשים שהציל ובני הזוג עלו לישראל.

ב-4 ביוני 1963 הכיר יד ושם בוולדיסלב קובלסקי כחסיד אומות העולם.

יאן פיטקון הסתיר שלושה יהודים שהצליחו לברוח מגטו וילנה ב-1943 בבונקר שבנה מתחת לבית בעיר. עד לשחרור דאג לכל מחסורם של המסתתרים. לאחר המלחמה הגירו הניצולים לישראל, אך שמרו על קשר עם מצילם וגם הזמינו אותו לבקרם בארץ.

ב-28 באפריל 1970 הכיר יד ושם ביאן פיטקון כחסיד אומות העולם.

בני הזוג סטרוזינסקי הסתירו בביתם בלוצק מספר יהודים. ויקטוריה שהיתה רופאה, הציעה לחברה לעבודה מסתור, ובהמשך הגיעו יהודים אחרים שנזקקו לעזרה. כולם הוסתרו קודם במרתף עצים, ובהמשך במסתור שנבנה במרתף הבית. גם לאחר שבעלה זיגמונט נורה על ידי הגרמנים, המשיכה ויקטוריה להסתיר את בני חסותה. בשל המחסור של ימי המלחמה סבלו היא והיהודים המסתתרים מרעב. לאחר המלחמה שמרו הניצולים על קשר עם מצילתם ותמכו בה עד למותה.

ב-24 בינואר 1967 הכיר יד ושם ב זיגמונט ו ויקטוריה סטרוזינסקי כחסידי אומות העולם.

ב-11 באוקטובר 1987 הכיר יד ושם גם בבתם, אירנה כחסידת אומות העולם.

קרלה אנדלובה מפראג וחברה פרדיננד וייס היו פעילים במחתרת הצ'כית. כאשר נעצרו שניהם לחקירה, שכנעה קרלה, שהאמינה שכנוצריה נשקפת לה סכנה פחותה מאשר לפרדיננד היהודי, את חברה להטיל עליה את האחריות. פרדיננד שוחרר, אך קרלה נדונה לכליאה בבית סוהר, ממנו העוברה למחנה הריכוז רוונסברוק. גם שם המשיכה לסייע לאסירים אחרים, וביניהם ילד יהודי אותו לקחה תחת חסותה. פרדיננד שרד את השואה במחנה טרזין, ולאחר המלחמה התחתן עם קרלה והשניים עלו לישראל.

ב-30 במאי 1978 הכיר יד ושם בקרלה וייס כחסידת אומות העולם.