לא תרצח - הדיבר השישי מעשרת הדיברות שניתנו לעם ישראל על הר סיני - הופר חזור והפר בדברי ימי האנושות, ובכל זאת מעולם לא בשיטתיות ובדם קר כפי שנעשה לעם היהודי בשואה. ההתמודדות עם רצח העם היהודי מעלה אצל האמן שמואל בק לא רק תהיות על הרוע הטמון בבני האנוש ועל חוסר הצדק ברציחתם של חפים מפשע, אלא גם מתריסה בשאלה נוספת ועקרונית באשר לשתיקתו של האלוהים שעמו נכרתה ברית עולם. שאלה זו המשיכה להטריד את האמן במהלך השנים, ולכן מעמד הר סיני על משמעויותיו מופיע ביצירות רבות, בעיקר משנות השבעים. מעמד זה, באופן מובהק, אינו שייך לנוף האירופי, שכן ראשיתו של עם ישראל נטועה בנופי המדבר הסמוכים לארץ-ישראל.
בשנת 1999 בק חוזר לעסוק בחטף בנושא הר סיני, אולם עתה נוסף לו נדבך חדש ומעניין. בפסגת הר סיני אין לוחות ברית המתנשאים מעלה וגם לא קברים – אל פסגתו של ההר צמוד דיוקנו של ילד, ידיו מורמות בכניעה, ילד שידיו מורמות כאילו היו ממוסמרות לצלב. זהו הדיוקן הידוע של הילד מגטו ורשה, שנרצח במחנה המוות טרבלינקה. ההזדהות המלאה עמו גורמת לבק לתהות על גורלו שלו ששפר עליו, ועל העובדה שהוא, סאמעק בק, שרד. הילד בק עדיין תוהה מתי ישלים עם בורא עולם, מתי יזכה לשמוע התנצלות, ומתי יחדל להרהר בברית העולם.
לא תרצח, דיפטיכון, 1970
לא תרצח, דיפטיכון, 1970
הפיסגה, 1976
