סיפורה של קהילת בלץ
קהילה יהודית ברומניה (כיום מולדובה)

הגימנסיה העברית בעיר נפתחה בשנת 1918. הבנות למדו בשעות הבוקר והבנים – בשעות אחר הצהריים והערב, לפעמים עד אחרי תשע בערב. בשיאה, בסוף שנות ה-30, היו בגימנסיה למעלה מ-300 תלמידים ותלמידות.

תלמידי הכיתות הנמוכות בגימנסיה למדו בעברית, ותלמידי הכיתות הגבוהות - ברוסית, כדי לאפשר לאלו מהבוגרים שירצו בכך להתקבל ללימודים באוניברסיטה. הגימנסיה התנהלה ברוחה של רשת בתי הספר של "תרבות" וכללה לימודי עברית והיסטוריה של עם ישראל, ספרות רוסית, ספרות צרפתית קלאסית וכן גרמנית, לטינית ויוונית. עוד נלמדו בגימנסיה גיאוגרפיה, פיסיקה, מתמטיקה, כימיה, קוסמוגרפיה, אזרחות, ספורט והיגיינה. לאחר סיפוח בסרביה לרומניה נוספו לחומר הלימודים לימודי השפה והספרות הרומנית.

בין היתר כללו הלימודים בגימנסיה לימודי אמנויות פלסטיות. הצייר והפסל אליעזר (לזר) דובינובסקי היה מורה לציור בגימנסיה ונרתם לציור תפאורות להצגות בנושאים עבריים שהועלו בגימנסיה.

המנהל הראשון של הגימנסיה, דובינסקי יזם לימודי מוסיקה בגימנסיה. כשנה לאחר פתיחת הגימנסיה הוקמה בה תזמורת כלי נשיפה והקשה. בימי חגים לאומיים יהודיים, ואף רומניים, צעדה תזמורת הגימנסיה בראש התהלוכה ברחובות העיר. ביום פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1926, התקיימה חגיגה גדולה בעיר, ובה ניגנה התזמורת. בחנוכה ובפורים התקיימו נשפים עם תכנית אמנותית בעברית. תזמורת הגימנסיה ניגנה מוסיקה יהודית קלה, כגון שירי חסידים, שירי ארץ ישראל – ככל שהצליחו חברי התזמורת להשיג תווים שלהם - ואף מחרוזות שירי אופרטות. הכנסות הנשפים שימשו למימון שכר הלימוד של אותם תלמידים מהגימנסיה שהיו מעוטי יכולת.

במחצית שנות השלושים ביטלה ממשלת רומניה את הוראת המקצועות הכלליים בעברית, החמירה את הבחינות הממשלתיות וקיצצה את לימודי העברית. מפקחים של משרד החינוך הרומני אף ערכו ביקורי פתע בבתי הספר על מנת להשגיח שהתלמידים לא ידברו עברית אלא אך ורק רומנית. לייב קופרשטיין, המורה למקצועות העבריים, היה יוצא בהפסקות למסדרונות הגימנסיה ומדבר עם התלמידים בעברית, למרות זעמם של חלק מהמורים שפחדו מענישה על ידי השלטונות. בשבתות יזם קופרשטיין "חוגים לספרות" – כינוסים של תלמידי הגימנסיה, בהם הוקראו – בעברית - הרצאות שהכינו התלמידים על יצירות עבריות. הוא אף יזם סקר רב היקף על מוסדות החינוך העברי בבסרביה כולה.

הכבדת ידו של השלטון הרומני גרמה להאצת הפעילות הציונית בבלץ, ובגימנסיה בפרט. מקרב הגימנסיה יצאו רוב מדריכי תנועות הנוער הציוניות בעיר – של מכבי, השומר הצעיר, גורדוניה ובית"ר. בין תלמידי הגימנסיה היו מספר קומוניסטים, שאף נתפסו, נכלאו ועונו בידי המשטרה הרומנית. רבים מתלמידי הגימנסיה המשיכו את לימודיהם באוניברסיטאות, בעיקר במערב אירופה, וחזרו לבלץ כרופאים, רוקחים, מהנדסים ועורכי דין. היו בהם שעלו ארצה כחלוצים.

עם כניסת הסובייטים לבלץ נסגרה הגימנסיה העברית, לאחר 23 שנות פעילות בהן היוותה מרכז חינוכי לבני בלץ והסביבה ומוקד פעילות של עשרות בני נוער ציונים.