מיין שטעטעלע בעלץ – עיירתי בלץ
השיר היידי המפורסם "מיין שטעטעלע בעלץ" (עיירתי בלץ) מבטא געגועים לחיים היהודיים בעיר בלץ שבחבל בסרביה. מילים: שחקן התיאטרון יעקב דזשעיקאבס (ג'ייקובס, 1892-1972); לחן: אלכסנדר אולשנצקי (Olshanetsky, 1892-1946) שהלחין למחזות ואופרטות בעולם התוסס של תיאטרון היידיש בשדרה השנייה בניו-יורק. השיר נכתב ב-1932 עבור המחזה דאס ליד פון געטא (שיר הגטו) כמחווה לזמרת המפורסמת איזה קרמר (Isa Kremer), ילידת בלץ, שככל הנראה היתה הראשונה שביצעה אותו. השיר התפרסם בניו-יורק וב-1935 כבר הופיע בפולין בדף תווים בשפה הפולנית.
...
בעלץ, מיין שטעטעלע בעלץ,
מיין היימעלע, וווּ איך האָב
מיינע קינדערשע יאָרן פֿארבראַכט;
בעלץ, מיין שטעטעלע בעלץ,
אין אָרימען שטיבעלע,
מיט אַלע קינדערלעך דארט געלאַכט.
יעדן שבת פֿלעג איך לויפֿן
דארט מיט דער תחינה גלייך,
צו זיצן אונטער דעם גרינעם בוימעלע,
און לייענען בייַ דעם טייַך,
בעלץ, מיין שטעטעלע בעלץ,
מיין היימעלע וואו איך האָב געהאַט
די שיינע חלומות אַ סך ...
...
בלץ, עיירתי בלץ,
ביתי בו שנות ילדותי עברו עלי,
בלץ, עיירתי בלץ,
בתוך חדרי הדל
שם עם כל הילדים צחקנו.
בכל שבת הייתי רץ
אל שפת הנחל
עם ה"תחינה" (ספר תפילה)
יושב תחת עץ ירוק
וקורא.
בלץ, עיירתי בלץ,
ביתי בו חלמתי חלומות יפים,
רבים ...
איזה נולדה בבלץ ב-1887 ליעקב קרמר ואנה לבית רוזנבלוט. אביה היה סוחר עשיר והמשפחה חיה ברווחה כלכלית. קרמר עברה לאודסה ומשם לאיטליה, ללמוד שירה אצל פרופ' רקצי במילנו. היא הופיעה זמן קצר על בימות האופרה באיטליה וחזרה לאודסה. קרמר הופיעה באופרטות ברחבי רוסיה ככוכבת האופרה הקיסרית של פטרוגרד, והיתה הראשונה שהביאה את שירי היידיש לאולמות הקונצרטים ברוסיה. באודסה היתה מעורה בחיי התרבות היהודיים יחד עם בעלה הפובליציסט ישראל חפץ והיה זה ביאליק ששכנע אותה לשיר שירי עם יהודיים. בעקבות המהפכה ברוסיה נמלטה קרמר לפולין, נדדה ברחבי אירופה וב-1922 הגיעה לארצות הברית שם נשארה 16 שנים. היא הופיעה בכל העולם ושרה בשפות רבות. איזה קרמר נפטרה בארגנטינה ב-1956.