טשביניה (ביידיש: טשבין, שטעבין), נפת חשאנוב, מחוז קרקוב, פולין
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בטשביניה, השוכנת על אם הדרך בין קרקוב לקטוביץ, כ-1,500 יהודים בקהילה שתססו בה חיי חסידות ולימוד תורה, ציונות וחלוציות, מפלגות ותנועות נוער.
ב-29 במאי 1942 (י"ג בסיוון תש"ב) החל גירוש יהודי טשביניה. בו ביום הוקף הגטו על-ידי יחידות אס אס והמשטרה הגרמנית ונעשתה במקום סלקציה. הצעירים והבריאים נשלחו לעבודה במפעלים בעיר חשאנוב הסמוכה ולמחנות לעבודות כפייה בגבולות הרייך. הנותרים נשלחו לאחר יותר משבוע לאושוויץ ונרצחו בתאי הגז ביום הגעתם.
רק 19 ק"מ מאושוויץ... ידענו מה זה אושוויץ, רק לא ידענו אז, בזמנו, ששורפים, שזה קרמטוריום... אמרו שיש שם מחנה... אבל אף אחד לא ידע... כל כך קרוב היה וכל כך רחוק...
פנחס צימרמן
מיהודי טשביניה נותרו אחרי המלחמה כ-270 נפש. זהו סיפורה של קהילת טשביניה.