סיפורה של קהילה יהודית בטשביניה
תשעה עשר ק"מ מאושוויץ

ב-29 במאי 1942 (י"ג בסיון תש"ב) החל גירוש יהודי טשביניה. הגטו הוקף על-ידי יחידות אס אס ומשטרה גרמנית. כל מבואות העיר נחסמו על מנת למנוע את בריחתם של היהודים. בכיכר השוק נערכה סלקציה והיהודים חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה של גברים ונשים צעירים נשלחה לעבודה במחנות-עבודה בגרמניה; קבוצה נוספת הועברה לחשאנוב לעבודה במפעלים החיוניים למשק-המלחמה הגרמני; והיתר נשלחו להמתה בתאי הגזים במחנה אושוויץ-בירקנאו.

אלו שהיו עתידים להישלח לאושוויץ הוחזקו במפעל הגז העירוני בטשביניה. התנאים במקום היו איומים. האנשים היו כמעט בלא מזון ומים ושהו בתנאים סניטאריים מחרידים. לאחר יותר משבוע, ב-7 ביוני 1942 (כ"ב בסיון), גורשו יהודים אלו לאושוויץ ונרצחו שם. האחרים שולחו, כאמור, לעבודה בחשאנוב ובמחנות עבודה בגרמניה. במקומות אלה עבדו בפרך וסבלו מרעב, מחלות והתעללויות. רובם לא זכו להגיע ליום השחרור.