מבוא
"פעלתי במסגרת חבורה מיוחדת במינה של אנשים, שפעלו כולם בשביל אחד והאחד בשביל כולם להצלת חיים. לא זכור לי שנתקלתי בקבוצה מסוג זה: כה מלוכדת לאורך כל שנות המלחמה, כה עצמאית ובעלת תושייה בעזרה למען השני ובנכונות לפעול למענו תוך סיכון עצמי, בהצלת חברים ובמאבק נגד הגרמנים."
כך כתב מנוס דיאמנט על חבריו, חברי ה"נאשה גרופה" (בפולנית: "הקבוצה שלנו"), קבוצת צעירים מתנועת "הנוער הציוני" שהתארגנה בתחילת 1942 בערי חבל זגלמביה שבדרום מערב פולין יחד עם חברי תנועות נוער חלוציות נוספות. הם חיבלו ברכוש גרמני, ניסו למנוע גירוש יהודים לאושוויץ, השיגו תעודות מזויפות והבריחו יהודים נמלטים על פני גבולות. כ-50 מחברי הקבוצה שרדו וביניהם מנוס, לימים מלוכדי אדולף אייכמן.
לאורך כל תקופת השואה, בצל רדיפת היהודים בידי המשטר הנאצי, היו יהודים שניסו להציל את אחיהם לצרה. לא תמיד בשלו התנאים להצלה ולא תמיד צלחו הניסיונות. יהודים הצילו יהודים אחרים באמצעות זיוף מסמכים, הסתרה, הברחה, אספקת מזון, ביגוד ותרופות ועוד. המצילים פעלו בקהילות, בגטאות, במחנות, בשורות הפרטיזנים, כבודדים ובמסגרת קבוצות הצלה. לעתים עשו זאת בכוחות עצמם ולעתים נעזרו בלא יהודים, שלימים הוכרו כחסידי אומות העולם.
בעדויות רבות של ניצולי השואה מוזכרים מעשי חסד ועזרה הדדית של יהודים. לא תמיד זוכרים העדים את שמות מציליהם. לעתים הזכירו אותם על פי התפקיד אותו מילאו במחנה: "המייסטר", "הלאגראלטסטה", "השטובאלטעסטע", הקאפו, הרופא וכדומה. לעתים ציינו את מציליהם בשמם הפרטי, בשם משפחתם או במקצועם, אך לא ידעו לספר דבר מעבר לכך.
סיפורים
תערוכה זו מציגה את סיפורם של ה"נאשה גרופה" ומצילים נוספים. בתערוכה מופיעים אחד-עשר סיפורי הצלה של יהודים בידי יהודים בבלרוס, גרמניה, הולנד, הונגריה, סלובקיה, פולין, צרפת, קרואטיה ורומניה.
התערוכה מבוססת על עדויות הניצולים ועל מגוון פריטים מארכיון יד ושם ואוספיו, פריטים שנמסרו ליד ושם לפני שנים רבות ופריטים שהגיעו לאחרונה במסגרת הפרויקט הלאומי "לאסוף את השברים".
"אם אנו בני מזל לחיות בשקט ולהיות חופשיים, זה בזכות טוב הלב ההרואי שלך ואומץ לבך. בזמן שכל כך הרבה מחברינו התייסרו או מתו בסבל גופני ונפשי נורא, בעוד שילדים רבים כל כך הופרדו מהוריהם, אני מבורך בכך שסביבי כל משפחתי."
איצקין רובין על מצילו שמואל סקורניצקי
קישורים
בקיץ 1941 התגבשה בברטיסלווה קבוצה מחתרתית של אנשי ציבור שלימים נקראה "קבוצת העבודה". הקבוצה קמה במחאה נגד מדיניותו של ראש "מרכז היהודים", ארפד שבשטיאן, שציית ללא עוררין לשלטונות.
יהודים רבים סיכנו את חייהם לשם הצלת יהודים אחרים בתקופת השואה. הם פעלו במסגרת ארגונים או באופן אישי, על ידי הברחה, הסתרה, השגת מסמכים מזויפים, הקמת ארגוני רווחה ואף קיום משא ומתן עם הנאצים.