סיפורה של הקהילה היהודית בפלונסק

בפלונסק פעל בית ספר עברי פרטי בן ארבע כיתות, שהוקם במלחמת העולם הראשונה על ידי המחנך יהושע חלף (חלוף). בשנת 1925 פתח אחיו הצעיר יצחק את בית הספר העברי "אסכולה עברית". האחים חלף ומורים אחרים לימדו תנ"ך ואגדה, עברית, דקדוק ותפילות. תלמידי הכיתה הגבוהה למדו גם משנה וגמרא. לימודי ההשכלה הכללית התקיימו בפולנית. כתב יצחק חלף: "תלמידי בית הספר שלנו השתדלו לדבר עברית בינם לבין עצמם גם מחוץ לכותלי בית הספר. אלה שנשלחו על ידי הוריהם לקנות מצרכים לבית, מכשירי כתיבה ועוד, פנו רק לחנויות שבעליהן ידעו לדבר עברית. היה זה מעשה בלתי שכיח לחלוטין, והשפעתו על הפצת הלשון העברית החיה בעירנו היתה ניכרת ביותר." מבקר שהגיע מארץ ישראל לפלונסק בשנת 1932 הופתע לגלות קבוצות בני נוער הולכים ברחוב ומדברים עברית רהוטה. הוא אמר לאחד מבני העיר כי הוא חש כאילו הוא בארץ ישראל.

בשנת 1928 הוקם בית הספר העברי "תרבות" ונרשמו אליו כ-150 תלמידים. הוא התבסס על שכר לימוד וכן על הכנסות מהצגות, נשפים ותרומות. מוריו היו בוגרי הסמינר למורים בווילנה והקדישו מזמנם החופשי להוראת עברית ולפעילות תרבותית וציונית בעיר. מורים נוספים לימדו מקצועות כלליים, כגון פולנית והיסטוריה פולנית. מנהל בית הספר, שמואל ברונשטיין, היה מארגנו של הגרעין הראשון של הסתדרות "החלוץ". רוב תלמידיהם של האחים חלף עברו לבית הספר "תרבות" ובשנת 1934 נסגרו בתי הספר של האחים חלף אם כי בית הספר "אסכולה עברית" המשיך לפעול עם מורים מרשת בתי הספר "יבנה". מאות מתלמידיהם של האחים חלף עלו לארץ ישראל, ובשנת 1937 עלה גם יהושע חלף.

בעיר פעל בית הספר "חינוך ילדים", שלימד עברית ויהדות בחינם לילדים עניים. הם קיבלו ארוחה חמה בכל יום ובגדים חמים בחורף עם סמל המוסד. בית הספר קיים נשפים והקרנות סרטים על מנת לגייס כסף לתשלום משכורתם של המורים. רבים בקהילה וארגון יהודי אמריקה יוצאי פלונסק ("פלאנסקער יידישער לאנדסמאנשאפט") תרמו לבית הספר באופן קבוע. תמיכה זו אפשרה לשלוח את התלמידים לקייטנה בכפרים שליד פלונסק.

בתחילת שנות ה-20 נוסד בעיר בית ספר יסודי ממשלתי ליהודים ("שבתובקה") בו למדו מאות תלמידים, מרביתם בנות. כמו כן פעל בעיר בית ספר לבנות מרשת בית יעקב, בו למדו כ-150 תלמידות. עשרות תלמידים יהודים למדו בגימנסיה הפולנית בעיר.