סיפורה של הקהילה היהודית בפלונסק

ציונות

בשנת 1900 נוסדה בפלונסק האגודה הציונית "עזרא", על שם עזרא הסופר, שמטרתה היתה ללמד ילדי עניים עברית, בחינם. בין מייסדי האגודה היה דוד גרין, לימים – דוד בן-גוריון.

צעיריה של אגודת "עזרא" בפלונסק היו ממקימיו של סניף מפלגת "פועלי ציון" בעיר. חברי המפלגה הקימו את "בית הפועלים" ואת ספריית בורוכוב וארגנו חוגים ללימוד קריאה וכתיבה ביידיש, חוג דרמה, קבוצת כדורגל ותזמורת כלי נשיפה. הם קנו נשק ואימנו את צעיריה היהודיים של העיר, כדי להתגונן במקרה של פרעות. עם כשלון מהפכת 1905 ברוסיה נעצרו צעירים בפלונסק בעוון החזקת נשק וספרות אסורה. ארבעה מתשעת המקימים של מפלגת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל ב-1905 היו מבני פלונסק: שלמה צמח, יצחק כבשני ליפא טאוב ושלמה לביא (לבקוביץ). בתקופה זו הוקם בפלונסק סניף של מפלגת "המזרחי". בין מקימיו היה אברהם גרין, אחיו הבכור של דוד בן-גוריון.

בפלונסק היתה ספרית השאלה בתשלום ובה מאות ספרים. הספריה היתה בלתי חוקית והוחבאה בעליית גג. בשנת 1910 הורשו המשכילים בפלונסק לייסד את אגודת "האור" (לימים "תרבות"). הספריה הועברה למועדון בו היה אולם קריאה עם עיתונות עברית מארץ ישראל. במועדון התקיימו קורסים ושיעורי ערב בנושאי השכלה כללית וכן היסטוריה של עם ישראל, גיאוגרפיה של ארץ ישראל, תולדות התנועה הציונית והיישוב בארץ ישראל, עברית ותנ"ך. חברי האגודה מכרו את "השקל" הציוני ואספו כספים למען הקק"ל. בלילות שבת אורגנו הרצאות ושיעורי תנ"ך ובחגים - נשפים ומסיבות. לעתים הוזמנו מרצה, זמר או להקת תיאטרון מחוץ לפלונסק.

מלחמת העולם הראשונה נוסדו בפלונסק סניפים של המזרחי ופועלי ציון ימין ושמאל. בשנת 1923 הוקם בפלונסק סניף של צעירי המזרחי, וצעיריו הוכשרו לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1927 הוקמו בפלונסק סניפים של המפלגה הרביזיוניסטית, תנועת הנוער שלה, בית"ר, "ברית החשמונאים" (פלג רוויזיוניסטי) והאגודה הרביזיוניסטית "השחר". בשנת 1928 הוקמו בעיר סניפים של "החלוץ" ו"השומר הצעיר", שפתחו קיבוצי הכשרה. לאחר שנה התפלג מ"השומר הצעיר" ארגון בשם "השומר הלאומי". רוב הנוער היהודי בפלונסק היה מאורגן במסגרת תנועות הנוער הציוניות, בהן "נוער פועלי ציון שמאל" ו"החלוץ". לרוב המפלגות וארגוני הנוער היו מועדונים, ספריות וחוגי ספורט, דרמה, תרגילי סדר והגנה עצמית, שחלקם התקיימו במגרש הכדורגל העירוני.

תנועות הנוער קיימו חוגים והרצאות, אסיפות פוליטיות, כינוסים, טיולים, מחנות צופים ומחנות קיץ. רבות מהן שיגרו חבריהן להכשרה ולעלייה. פעילותן הביאה רבים מהיהודים בפלונסק לשקול עליה לארץ. בעלי אמצעים אף נסעו לארץ כדי לבדוק את האפשרות להשתקע ולהשקיע בה. תנועות הנוער השקיעו מאמצים בהחדרת צעירים יהודיים למקומות עבודה, והוכיחו כי אלו שווים ביכולת עבודתם לפועלים הנוצרים.

עקב מיעוט אוכלוסייתה של פלונסק לא יכלה העיר להביא לבחירתו של ציר יהודי ל"סיים". למרות זאת הגיע יצחק גרינבוים לביקור בפלונסק באחת ממערכות הבחירות ל"סיים" הפולני. גרינבוים, ששנות ילדותו עברו עליו בפלונסק, התקבל בתחנת הרכבת בדגלים ובלפידים, בברכות ובתשואות, ובעת הרצאתו באולם התיאטרון העירוני היה האולם מלא.

תנועות הנוער הציוניות אספו את "השקל" לקונגרס הציוני וכן אספו כסף ודברי ערך למען ארץ ישראל. בשיא פעולתן של תנועות הנוער השתייכו אליהן כמה מאות צעירים בפלונסק. כל תנועת נוער קיימה פעילות נפרדת, אך היו תהלוכות משותפות בל"ג בעומר, צפיה משותפת בהצגות ונוכחות משותפת בהרצאות בעברית וביידיש. תנועות הנוער הציוניות קיימו צעדות וארועים משותפים בהשתתפות רבים מיהודי העיר בימי המחאה נגד הגבלת העליה לארץ ישראל וכן בארועים משמעותיים כגון אישור המנדט הבריטי על ארץ ישראל והנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים.

אגודת ישראל בפלונסק

בשנת 1918 נוסד בפלונסק סניף של אגודת ישראל. לאגודת ישראל נודעה השפעה רבה על הציבור החרדי בפלונסק. ליד אגודת ישראל הוקמו ארגוני נוער – נוער אגודת ישראל – וכן ארגון נשים. בשנת 1924 הקימה האגודה בפלונסק את בית הספר לבנות מרשת בית יעקב, בו למדו כ-150 תלמידות.

הבונד והקומוניסטים בפלונסק

הבונד שפעל במחתרת בימי השלטון הקומוניסטי חידש את פעולתו הגלויה. בין המלחמות פעלו בשורותיו עשרות פעילים. בשנות ה-20 פעלו בפלונסק קבוצות קטנות של פולקיסטים (יהודים חילוניים שדגלו בתרבות היידיש ובאוטונומיה ליהודים, בהשפעת ההטפה בברית המועצות להתיישבות יהודים בבירוביג'אן). המפלגה הקומוניסטית הבלתי חוקית בפלונסק כללה יהודים רבים, ורבים מהעצורים והמורשעים בעוון פעילות קומוניסטית בעיר היו יהודים. קלמן גלברד, המנהיג הקומוניסטי איש פלונסק, נאסר פעמים רבות בעוון פעילותו. עם עלייתו לארץ ישראל היה ממייסדי "מפלגת הקומוניסטים העבריים".