תרבות יהודית בפלונסק לפני השואה
הקהילה היהודית בפלונסק עסקה בפעילות תרבותית מגוונת. בשנות השלטון הרוסי הקימו המשכילים בפלונסק אגודה תרבותית בשם "האור" שלימים שינתה את שמה ל"תרבות". לאחר מלחמת העולם הראשונה חודשה פעילות האגודה וספרייתה בבית פרטי מרווח בעל אולם הרצאות בו התקיימו הרצאות בלילות שבת למאות מאזינים, וכן תאורה חשמלית, שהיוותה חידוש בפלונסק. הספריה מנתה מאות ספרי ספרות יפה וספרות מדע בעברית, יידיש, פולנית וגרמנית. במקום התכנסה קבוצת לומדי גמרא והועברו שיעורי תנ"ך בעברית ושיעורי ספרות עברית וספרות כללית מתורגמת לעברית – מעין אוניברסיטה נודדת - בהם השתתפו עשרות בני נוער. במקום ניצבו פסלו של הרצל ותמונתו של חיים וייצמן, פרי מכחולו של הצייר יוסף בודקו, בן פלונסק.
למפלגת פועלי ציון שמאל היה מועדון בפלונסק ובו ספריה, מועדון ששימש מרכז תרבותי בעיקר לבני השכבות הנמוכות. עוד הוקמו בפלונסק אגודת "בני ציון", שתחומי פעולתה היו דומים, וכן אגודות נוער ציוניות בלתי מפלגתיות, אגודת ילדים ואגודת "בנות ציון" של נשות פלונסק. ב"אגודת הנשים" ("פרויען פעראיין") של פלונסק היו כ-200 חברות ששילמו דמי חברות והשתתפו בפעולות עזרה וסעד, במגביות למען ארץ ישראל וכן בהרצאות בנושאי תרבות וספרות. תרומתן אפשרה לסייע לדלת העם במזון ובהלבשה, ואף לשלוח בני נוער לנופש הבראה בכפר. אחדות מחברות הארגון אף שיכנו בבתיהן ילדים נזקקים.
תיאטרון וספורט
בפלונסק פעלה מקהלה וכן חוג דרמטי על שם י. ל. פרץ. שהעלה מחזות מיצירותיהם של שלום עליכם (שלום רבינוביץ'), דוד פינסקי, אנטון צ'כוב ויבגני צ'יריקוב (Evgeny Chirikov ) וקיים ערבים מוסיקאליים ומערכונים באולם מכבי האש. ההכנסות מהמופעים הוקדשו להחזקתם של מוסדות עזרה וסעד בפלונסק, בהם "ביקור חולים" ובית הספר "חינוך ילדים". גם פעילי אגודת "האור" ("תרבות") העלו בתיאטרון העירוני מספר מחזות בעברית.
שחקנים, זמרים ונגנים רבים הגיעו לפלונסק והציגו בה. מרצים וסופרים שהגיעו לפלונסק הקריאו בה משיריהם ומיצירותיהם. ביניהם היו הפובליציסט והרב הלל צייטלין הוורשאי, הסופר יצחק (איצ'ה) מאיר וייסנברג והסופר והמסאי ישראל שטרן.
בני פלונסק נהגו לטייל ביערות שסביב העיר, לרכב על אופניים בשבילי היערות ולקיים ביערות פעילות ספורט מגוונת. זרמו של הנחל פלונקה היה מתון ורדוד ברובו והשחיה בו היתה קלה ובלתי מסוכנת. רק מקום אחד, בשם "דער קעסעלגריב" (המערבולת), היה בעומק שלושה מטר והשחיה בו היתה קשה ומסוכנת. שחייני פלונסק ראו את המשחה בנחל במקום זה כעניין של כבוד. שחיין שהצליח לעבור את המקום בשחיה זכה לתהילה בעיירה. בקיץ שימש הנחל לשחיה תחרותית ולשחיית חובבים. בחורף היה הנחל קפוא ושימש לספורט החורף.
בשעות אחר הצהריים היו כמה מצעירי פלונסק עוסקים בהתעמלות בכיכר שמאחורי בית מכבי האש. בין היתר נהגו להתעמל על סולמות, לקפוץ מעל מכשולים ולטפס על עמודים חלקים. רובם השתתפו בפעילות זו בסתר, מחשש שייתפסו כקלי ראש.
לאחר הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה הוקמה בפלונסק אגודת "מכבי". גויס כסף לרכישת ציוד התעמלות – מתח, סוס ומקבילים - הוזמן מאמן מפעילי "מכבי" בוורשה והוקצה מקום אימונים. בראשית היה זה המגרש של מכבי האש בעיר, ולאחר מכן – אסם תבואה גדול ששופץ והפך לאולם התעמלות. חברי "מכבי" עודדו את תלמידי בתי הספר בפלונסק להצטרף לתנועה ולהשתתף בשיעורי התעמלות בתמורה לדמי חבר סמליים. "מכבי" פנתה לציבור שוחרי הספורט בעיר כאגודה בלתי מפלגתית, אם כי לבוש חבריה היה כחול-לבן, סיסמתה היתה בעברית - "חזק ואמץ" - שפת האימונים היתה עברית, הכרזות באולם ההתעמלות היו בעברית, והשירים במצעדים היו ציוניים: "חושו אחים, חושו", ו"שאו ציונה נס ודגל". אפילו בתקנון האגודה נקבע שבמקרה של חיסול האגודה יעברו הונה ורכושה לקק"ל... כשנה לאחר הקמת "מכבי" התקיימה הופעה בה השתתפו מאות מצעירי פלונסק ובה צפו אלפים מבני פלונסק והסביבה. לפני ההופעה התקיים מצעד ברחובות פלונסק, בראשו צעדה תזמורת כלי נשיפה ובו צעדו המתעמלים בתלבושת אחידה לבנה.