כתמים של אור - להיות אישה בשואה

ביום-יום

הקדמה

השואה התרחשה באירופה בכל מיני מדינות, בשפות רבות, בתנאים שאפיינו כל אזור ואזור, בזמנים שונים. היא הייתה חלק ממלחמת העולם השנייה והושפעה ממאורעות המלחמה, אך היתה גם תופעה שאינה קשורה דווקא במלחמה, אלא באידיאולוגיה הנאצית, ובאנטישמיות של העמים משתפי הפעולה, שהתבססה גם על כדאיות כלכלית.

לפיכך השואה הייתה שונה בכל מקום גיאוגרפי ובכל ארץ, אך היו לה מאפיינים רבים המשותפים לכל המקומות. ההיסטוריון שאול פרידלנדר* קבע כי ההיסטוריה של השואה יכולה להיכתב רק דרך הפריזמה של סיפורים אישיים, ואכן מכיוון שאנו עוסקים בקרבן ולא ברוצח, מעט מאוד תיעוד מקורי נשאר, ויש להסתמך בעיקר על תיעוד הזיכרונות. הדבר נכון במיוחד בנושא הנשים. קיים חומר ויזואלי מועט מהתקופה, והוא בעיקר מאירועים שהתרחשו בציבור. בכל המקרים שהתרחשו במישור האינטימי, ברבדים הרוחשים שמתחת לאירועים ההמוניים, עלינו להסתמך בעיקר על יצירות אמנות שנעשו בתקופה, על כתיבה, ובעיקר על זיכרונות אישיים.

אך גם מאלה לא ניתן לקבל תמונה מלאה מסיבות שונות. אחת העיקריות היא שאנשים נטו להסתיר למשל נושאים של פגיעה מינית, התעללות, ושאר נושאים שלא יתקבלו בהבנה, לפי דעת הניצולים, בחברה בעלת נורמות סבירות. הקרבנות העדיפו לספר על המאורעות ההיסטוריים ועל המקומות ששהו בהם. עלינו לזכור שבשואה התעללויות מיניות מסוגים שונים היו ביטוי לאלימות הקשה שליוותה את הדרך למוות. בכל מקרה נושאים אלה היו בשולי האלימות, ולא תופעות רחבות היקף, בעיקר בגלל חוקי הגזע שאסרו מגע מיני עם יהודים.

התופעות המשותפות לרוב המקומות היו לפיכך הוצאת היהודים מהחברה, גטואיזציה בעיקר במזרח אירופה, התעללות ורצח המוני בירי, ומחנות מוות ועבודה. בניסיון לשרוד בתוך האירועים שחלו בשנים 1933-1945, עוברות הנשים חוויות פיזיות ונפשיות שלא היו דומות לשום דבר שהכירו לפני המלחמה. הן מצאו להן כל מיני דרכים להתמודד עם המציאות הקשה, ובעיקר פיתחו אמצעי הישרדות הן פיזיים והן נפשיים. מרכיב חשוב בתוך חוסר האנושיות שסביבן היה המגע האנושי לסוגיו – בעיקר עם בני משפחה וחברות. כל מגע אנושי היה מבורך, והוא שנתן להן 'כוח לחיים' גם כשהמוות הוא היחיד שציפה להן.

בגטאות, עסקו נשים בעיקר בנושאים שהיו קשורים באוכל ובהיבטים סוציאליים וחינוכיים. במחנות הן עסקו בכל עבודות הפרך לסוגיהן, כולל במפעלים שהכינו נשק ותחמושת לצבא הגרמני.

בתערוכה זו אנו מאפיינים בנוסף להיבטים שונים של חיי היום־יום כמה היבטים שיש להם משמעות של 'צינורות אוויר' להישרדות, כגון נושא החברות, נושא מתכוני האוכל ותופעת היצירה והפעילות התרבותית לסוגיה, שהם נושאים שחותכים את נושאי השואה בחתכי רוחב.

* שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים, עם-עובד, ת"א תשנ"ז 1997