סיפורה של קהילת מונקאץ'
עיר יהודית למרגלות הקרפטים

ערב השואה היתה מונקאץ’ (מוקצ'בו) הקהילה היהודית הגדולה והחשובה בקהילות קרפטורוס שבצ'כוסלובקיה. הייתה זו קהילה מזרח אירופית תוססת, ידועה באדיקותה הדתית, בה היתה גם פעילות ציונית משמעותית. במִפקד האוכלוסין האחרון לפני הכיבוש הגרמני, שנערך בינואר 1941, נמנו במונקאץ’ 13,488 יהודים, שהיוו 42.7 אחוזים מכלל תושבי העיר.

בעקבות הסכמי ועידת מינכן חולקה צ'כוסלובקיה ובנובמבר 1938 סופחה מונקאץ’ להונגריה. פרנסתם של יהודי העיר נפגעה קשות, וכמו כן החלה פגיעה בחינוך ובחיי הדת. בהדרגה גויסו צעירים יהודים רבים לעבודות כפייה בשרות הצבא ההונגרי.

ב-19 במרס 1944 פלש הצבא הגרמני להונגריה וכבש את מונקאץ’. תוך פחות משלושה חודשים חוסלו הקהילות היהודיות בערי השדה - ובכלל זה קהילות אזור קרפטורוס – ויהודי מונקאץ’ שולחו לאושוויץ.

ב-23 במאי 1944 יצאה רכבת הגירוש האחרונה ממונקאץ’, ובקרונותיה 3,080 נפש. היו אלה אחרוני היהודים מקהילת מונקאץ’ בדרכם לאושוויץ-בירקנאו.

לאחר המלחמה סופחה מונקאץ’ עם קרפטורוס לרפובליקה האוקראינית הסובייטית. כיום מונקאץ’ נקראת מוקצ'בו, והיא עיר באוקראינה.

זהו סיפורה של קהילת מונקאץ'.