התנועה הציונית במונקאץ’ בין שתי מלחמות העולם
חברי 'החלוץ הצעיר' מגדוד פלזן. חברי תנועות הנוער החלוציות ממונקאץ' פעלו בקיבוצי הכשרה בכל רחבי צ'כוסלובקיה והונגריה.
"החלוץ הצעיר נתן בית לנוער חשוך בית, נטע אחווה בישימון הכפרים, העלה שמש חום במאפליית הרים ועורר משאת נפש – ע ל י ה".
מנחם אורן, קרפטורוס - אנציקלופדיה של גלויות, ע' 344
לפני מלחמת העולם הראשונה היו במונקאץ’ ציונים בודדים. עם תום המלחמה חדרו השפעות חיצוניות ליהדות קרפטורוס המסוגרת. חיילים יהודים שחזרו מהשבי הרוסי באו במגע עם פעילים ציוניים, הושפעו מהם והתקשו לחזור לאורח החיים הקודם. הקשרים עם יהודים מכל רחבי צ'כוסלובקיה התהדקו ויהודי קרפטורוס נחשפו אל עולם מודרני.
האגודה הציונית הראשונה שהוקמה במונקאץ’ היתה התחיה והצטרפו אליה רבים מעסקני הציבור החשובים בקהילה. האגודות הציוניות הקימו בקרפטורוס קורסים ללימוד עברית – פעילות שטופחה גם על ידי נשים ציוניות - ובהמשך הוקמו גם בתי ספר עבריים. ב-1920 הוקמה במונקאץ’ ההסתדרות של בתי הספר העבריים בקרפטורוס ובאותה שנה הוקם בעיר בית ספר עברי עממי עם 45 תלמידים בכתה א'. בשנת הלימודים 1923-1924 למדו בבית הספר 200 תלמידים עם שלושה מורים ומורה אחת. גולת הכותרת של הפעילות הציונית החינוכית היתה הקמת הגימנסיה העברית במונקאץ’ שהחלה לפעול בשנת הלימודים 1924-1925 תחת ניהולו של ד"ר חיים קוגל.
עיקר הפעילות התרכזה בידי תנועות הנוער והמפלגות הציוניות - ולעתים קדמו תנועות הנוער למפלגות. תנועות ציוניות רבות פעלו במונקאץ’, בהן תנועת החלוץ שהתחילה לפעול בצ'כוסלובקיה ב-1920 ושלחה שליחים גם למונקאץ’. סמוך לשנת 1920 נוסדה אגודת המזרחי בעיר ושנה אחר-כך - אגודת 'צעירי מזרחי'. תנועות נוער ציוניות נוספות שפעלו בעיר היו החלוץ הצעיר, בני עקיבא, כחול לבן והנוער הציוני וכן בית"ר והשומר-הצעיר. עוד פעלה תנועת צופים שלא היתה קשורה לציונות. בעיר פעלו גופים ציוניים נוספים, קרנות לאומיות כמו קק"ל, ארגון ויצ"ו ועוד.
התנועות הציוניות, ובמיוחד התנועות הדתיות, המזרחי ואגודת ישראל, היו נתונות למתקפות קשות מצד הציבור האורתודוקסי האדוק המציית לרבניו ואדמו"ריו האנטי ציוניים. אגודת ישראל, למרות היותה אנטי ציונית, נרדפה בשל תמיכתה בעלייה לארץ-ישראל ובהתיישבות בה.
בנוסף למתקפות מחוץ נפגעו התנועות הציוניות בעיר גם עקב סכסוכים מבית. פלגנות בין הזרמים השונים ומיעוט האפשרויות לעלות לארץ-ישראל כרסמו בפעילות התוססת. צעירים מבתים דתיים התקשו להסתגל לחיי קומונה בהכשרות הציוניות. המפלגה הקומוניסטית החזקה הציעה חלופה להיחלצות מהעוני והמצוקות, ובכך פגעה גם היא בתנועה הציונית.
ב-1938, עם סיפוח קרפטורוס ומונקאץ’ בכלל זה להונגריה, פורקו הארגונים הציונים והפעילות ירדה למחתרת ובקיץ 1940 נאסרה לגמרי. אנשי תנועות הנוער החלוציות פעלו בנתיבי ההצלה והבריחה מהונגריה לאורך כל שנות המלחמה.