עקבותיהם נשארו...
רובם המכריע של יהודי מונקאץ' נרצחו. נותרו רק מסמכים, עדויות, סרטי ארכיון, דפי עד וקומץ תצלומים אשר מספרים את סיפורם – עדות לרדיפה של קהילה יהודית שלמה. רבנים, מורים ותלמידיהם, סוחרים ועובדי כפיים. גברים, נשים וטף.
"עגום, עגום מאוד! מקהילת מונקאץ'... שהיוותה מחצית מאוכלוסיית העיר – ניצלו שתי משפחות שלמות בלבד. האחת: משפחת אונגאר, השען שחנותו הייתה בפינת החצר לאטוריצה. ממנה חזרו ההורים ושני הבנים. השניה: משפחתנו, כלומר אשתי, בני ואני. מכל שאר המשפחות לא חזרה אף אחת בשלמותה. כאשר עלינו לארץ-ישראל היו במונקאץ' כמה מאות יהודים בלבד... כליון חרוץ".
(אליהו רובין, ממונקאץ' עד אושוויץ - פרקי שואה, ע' 52)
כל משפחה וכל שם מייצגים עולם ומלואו, עם היסטוריה וזיכרונות. לפניכם סיפורן של שתי משפחות יהודיות ממונקאץ' וסיפורה של קבוצת חברים, בוגרי המחזור השלישי של הגימנסיה העברית במונקאץ'. אנו רואים את פניהם, מתוודעים לשמותיהם וחושפים את סיפורם, וכך אנו זוכרים.