מונקאץ' בתקופת השואה
ז'נדרם הונגרי בודק אישה שנכנסת לגטו מונקאץ'
בספטמבר 1938, בעקבות ועידת מינכן וההסכמים שנלוו אליה, נקרע חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה ונמסר לגרמניה. בעקבות זאת סיפחו פולין והונגריה שטחים מצ'כוסלובקיה, וסלובקיה וקרפטורוס קבלו אוטונומיה מלאה, עדיין תחת הריבונות הצ'כית. בנובמבר 1938, בעקבות הסכם וינה הראשון, סופח להונגריה דרום-מערב קרפטורוס ובכלל זה הערים מונקאץ' ואונגוואר.
ב-10 בנובמבר 1938 נכנס הצבא ההונגרי למונקאץ'. יהודי העיר ברכו על חזרתו של השלטון ההונגרי, אך האופטימיות נכזבה עד מהרה. השלטון החדש-ישן רדף את היהודים מראשית הכיבוש. יהודים נפלו קרבנות לאלימות פיסית ולמעשי התעללות ושוד. השלטונות התנכלו לפעילות הציונית, צמצמו את פעילותם הכלכלית של היהודים וגייסו גברים רבים לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי.
ב-19 במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה וארבעה שבועות אחר-כך החל ריכוזם של היהודים. יהודי העיר מונקאץ' רוכזו בשני גטאות ויהודי האזור - בשני בתי חרושת ללבנים בפאתי העיר. ב-11 במאי 1944 החלו השילוחים לאושוויץ, וב-23 באותו חודש יצאה רכבת הגירוש האחרונה ממונקאץ'.