סיפורה של קהילת מונקאץ'
עיר יהודית למרגלות הקרפטים

החוק האנטי יהודי הראשון ממאי 1938 הגביל את חלקם של היהודים בהונגריה בכלכלה ובמקצועות החופשיים ל-20 אחוזים בטענה שחלקם של היהודים בתחומים אלו גדול לאין שיעור ממספרם באוכלוסייה הכללית, ומזיק מבחינה לאומית הונגרית.

במאי 1939 עבר החוק האנטי יהודי השני שהגביל את זכויות האזרח של היהודים, אסר על העסקת יהודים בשרות הציבורי והגביל את מספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות. בין היתר נאסר על יהודים להיות מוציאים לאור, עורכי עיתונים ובעלי בתי קולנוע ותיאטראות, הוגבלה זכותם לעסוק במלאכה וכן הוגבל שיעור המועסקים במפעלים פרטיים.

החוק האנטי יהודי השלישי מיוני 1941 היה החוק להגנת הגזע. חוק זה, ברוח חוקי נירנברג, נועד לשמור על טוהר הגזע המדיארי. בעוד ששני החוקים הקודמים קבעו מכסות ליהודים אך לא סילקו אותם לחלוטין מהחברה, נועד החוק השלישי להפריד את היהודים מהחברה לחלוטין, על ידי איסור נישואין בין יהודים ללא-יהודים.

חוקים אלו סילקו את יהודי הונגריה מחיי הכלכלה והחברה. ב-1942 הושלמה החקיקה האנטי יהודית ובוטל בחוק מעמדה המוכר של העדה היהודית הדתית. באותה שנה נתקבל חוק נוסף בדבר 'נכסים חקלאיים ונכסי יער של יהודים', חוק שאסר על היהודים לקנות נכסים כאלה והפקיע את אלו שבבעלותם. זכות הבעלות על הקרקע, מסמלי השוויון האזרחי של יהודי הונגריה, נלקחה מהם.

מערכת "פלוגות העבודה" הוקמה על ידי הצבא ההונגרי ובמסגרתה שירתו עשרות אלפי אנשים שנחשבו כ"בלתי אמינים" ובלתי ראויים לשאת נשק. כיוון שיהודים, כקבוצה, נחשבו "בלתי אמינים", "שירות העבודה" הפך לאמצעי לטיפול במה שכונה "הבעיה היהודית", ויהודים הפכו לקבוצה הגדולה והבולטת ביותר במערכת זו. הקמתו של "שירות העבודה" החלה כבר ב-1939, אך השירות הגיעה לשיא גודלו וארגונו רק באביב 1942, כאשר הארמייה ההונגרית השניה נשלחה לחזית המזרחית. כ-200,000 אנשי צבא הונגרים מצאו את עצמם באזור הלחימה, בהם יותר מ-40,000 יהודים בשורותיהן של "פלוגות העבודה". למעלה מ-80% מעובדי הכפייה היהודים לא שבו הביתה; הם נפלו קרבן ליחס אכזרי, תנאים נוראים, התעללות, מחלות, שבי סובייטי ורציחות.

עשרות אלפי יהודים נוספים גויסו ל"שירות העבודה" והועסקו בהונגריה עצמה. בסוף 1944 נשלחו רבים מהם לבנות ביצורים בגבול אוסטריה. התנאים הנוראים והיחס האכזרי הביאו לשיעור תמותה גבוה. בחודשים הראשונים של 1945 נלקחו רוב השורדים למחנות ריכוז נאציים, בעיקר בתוככי אוסטריה. חלקם נורו בדרך, ורבים אחרים נספו במחנות.