סיפורה של קהילת מונקאץ'
עיר יהודית למרגלות הקרפטים

מרכז יהודי של המחוז

עם חלוקת פולין הראשונה, ב-1772, סופחה גליציה לקיסרות האוסטרו-הונגרית. עקב כך החלו יהודים מגליציה להגיע למונקאץ’ בחיפוש אחר פרנסה טובה יותר. הגירה זו נמשכה עד מלחמת העולם הראשונה והטביעה את חותמה על קהילות היהודים בחבל קרפטורוס. ראשוני הרבנים בקרפטורוס היו מגליציה.

בסוף המאה ה-18 ותחילתה של המאה ה-19 התפתחה מונקאץ’ לכדי מרכז יהודי של מחוז ברג כולו, לא מעט בזכות פועלם של רבני הקהילה.

ב-1856, על פי נתונים הונגריים, היו במונקאץ’ מעל 2,100 יהודים, ותחת הנהגת הקהילה היו גם יהודים מהכפרים הסמוכים. באותה תקופה פעלו במסגרת הקהילה החברה קדישא, שנוסדה ב-1814 והפעילה בית חולים עם רופאים ורוקחים קבועים, החברה לגמילות חסדים שנוסדה ב-1846 ואגודת 'פועלי צדק', שנוסדה ב-1840 ונועדה לסייע לבעלי מלאכה בהלוואות. יושבי הראש, הגזברים והמבקרים הפנימיים של אגודות אלה פעלו בהתנדבות ונבחרו מדי שנה. נשים פעלו באגודות שסייעו ליתומים, אלמנות וחולים.

מדי שנה בחרה הקהילה, באישור הקיסר, ראש קהילה וחברי ועד, חזנים ושרתים, שוחטים, שמש וסופר. הרב הראשי, הדיין והרופא מונו למשרה קבועה. מיעוט קטן של יהודים, בעיקר העשירים שבהם, היו בעלי זכות בחירה. בשנת 1900, למשל, מתוך 6,576 יהודי העיר, רק 550 היו בעלי זכות בחירה. בשנות ה-40 של המאה ה-19 הוקם בית חולים יהודי בעיר ובשנת 1871 כבר היו בו חמישה רופאים יהודים. ב-1903 עלה מספרם לשמונה. ב-1871 הקים ר' פנחס בלייער את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. בית הדפוס של בלייער הפך למרכז הוצאה לאור בעברית לכל הונגריה. שמעון נומיס, בעל בית מסחר לספרים בעיר, הוציא לאור קטלוג ספרים עבריים. בשנת 1907 פעלו בעיר חמישה בתי דפוס יהודיים.

חיי הכלכלה

ב-1867 הוענק שוויון זכויות ליהודי הונגריה ובכלל זה ליהודי קרפטורוס. למרות זאת המשיכו המוסדות העירוניים והמחוזיים להצר את צעדיהם של יהודי החבל בענייני מיסוי ורישוי עסקים.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 מנתה קהילת מונקאץ’ כ-4,000 נפש וב-1900 הגיע מספר היהודים בעיר ל-6,567. עקב כך גברה מעורבות היהודים בכלכלת העיר. יהודים עסקו במסחר סיטונאי וזעיר, וסחרו בעץ, מוצרי מזון וטקסטיל, ריהוט, כלי בית וסדקית, טבק, אבק שריפה, אביזרי ציד ועוד. היו ביניהם גם בעלי מלאכה וכמה שהתפרנסו מחקלאות. יהודים עסקו גם בענייני כספים; קופות מלווה וחיסכון, כמו גם הבנקים הראשונים בעיר, הוקמו בידי יהודים או בשותפותם הפעילה. מתוך 169 בעלי המניות של הבנק העממי של מונקאץ’ - מונקצ'י נפבנק (Munkácsi Népbank) - היו בשנת 1873 יהודים רבים (כנראה 115), בהם דמויות בולטות בחיי הקהילה המקומית כמו שאנדור קרו (Kroo) וסולה (Sole), שמו הפרטי אינו ידוע).

מוסדות חינוך

מוסדות החינוך היהודי היו חדרים וישיבות - לבנים בלבד. מצב התברואה בחדרים רבים היה ירוד והם נוהלו בידי מלמדים בעלי השכלה תורנית בלבד. מגמות של השכלה חילונית ורפורמות בדת הגיעו למונקאץ’, אך רבני הקהילה התנגדו לכך באופן נמרץ. הם חששו שילדים יהודים ילמדו בבתי ספר כלליים וייחשפו להשפעת ההשכלה, מה עוד שהלימודים בהם התקיימו גם בימי שבת ומועד. על כן קיוו הרבנים שיעלה בידם להחזיק את הילדים בתלמודי תורה בלבד. למרות התנגדותם הוקם במונקאץ’ ב-1866 בית ספר יהודי שהעניק השכלה כללית ובו שלוש כיתות. משפחות עשירות יכלו להבטיח לבני-ביתם השכלה כללית מידי מורים פרטיים.