תולדות קהילת מונקאץ’ עד השואה
העיר מונקאץ’ שוכנת על גדות הנהר לאטוריצה (Latorica) בחבל קרפטורוס. עד סוף מלחמת העולם הראשונה הייתה מונקאץ’ בחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
לאחר פרעות ת"ח ת"ט (1648–1649) היגרו יהודים מעטים מאזורי גליציה ואוקראינה לחבל. כך החל הישוב היהודי במונקאץ’ וסביבתה. בתעודה משנת 1649 מצוי מידע על יהודי שחכר רכוש מידי הגרפית סוזנה לורנטיפי ממונקאץ’ ורכש זכות ישיבה במקום. בארבעים השנה שלאחר מכן חכרו יהודים במונקאץ’ זיכיונות מטעם השלטון למכירת משקאות, בשר, נרות וסבון, ולטחינת תבואה, ייצור יי"ש והובלת עצים לנמל דנציג.
התיישבות יהודית משמעותית במונקאץ’ החלה בראשית המאה ה-18. ב-1718 היו בעיר חמישה בתי אב יהודיים – 25 יהודים ובהם שוחט. ב-1741 נוסדה הקהילה היהודית במקום ומנתה כ-80 יהודים. באותה שנה נוסד גם בית הכנסת הראשון בעיר.