משפחת זבשינסקי - ריגה, לטביה

ישראל וריבה זבשינסקי (זבז'ינסקי) חיו בריגה שבלטביה. נולדו להם חמישה ילדים: גרישה (נ. 1920), אנה (נ. 1922), סוניה (נ. 1924), דורה (נ. 1926) ונתן (נ. 1930). בבעלות המשפחה היו חמש חנויות, בית חרושת לנקניקים כשרים ושני בתים על חוף הים בעיר הנופש יורמלה (Jūrmala) שעל שפת הים ממערב לריגה. בנוסף לניהול עסקיו כתב ישראל שירים ביידיש.

בקיץ 1941 שהו בני משפחת זבשינסקי, למעט סוניה, ביורמלה. סוניה בת ה-17 שהיתה מתעמלת כשרונית שהתה באותו קיץ במחנה אימונים לספורטאים צעירים בבורטנייקי (Burtnieki) שבצפון לטביה כהכנה לתחרויות ספורט שהיו אמורות להתקיים בברית המועצות.

ב-22 ביוני 1941, יום פלישתם לברית-המועצות, חצו הגרמנים את גבול לטביה וב-1 ביולי נכבשה ריגה. עד 10 ביולי הושלם כיבוש לטביה מידי הרוסים. התחבורה הציבורית לריגה שותקה והמשתתפים במחנה האימונים לא יכלו לשוב לבתיהם. הם נשלחו ברכבת, בקרונות פתוחים, לעומק ברית המועצות דרך אסטוניה. בדרך ברחו הלטבים הנוצרים שביניהם חזרה לבתיהם. היהודים והרוסים המשיכו לכיוון אורל. באסטוניה תקפו האסטונים את הרכבת בירי ובהפצצות. הקרונות נפלו מהפסים וכ-200 מהאנשים שהיו על הרכבת נהרגו. סוניה מצאה את עצמה שוכבת מתחת לגופות. סוניה ועוד כ-50 אנשים ניצלו. סוניה הועברה לרכבת אחרת והגיעה לאזור אורל. שם התקבלה לקולחוז ועבדה בשדה. היא עברה ללנינגרד, שם פגשה את חיים גוורטין ונישאה לו. ב-1942 עבדו סוניה וחיים בבית חולים צבאי בלנינגרד. סוניה ארגנה תרגילי התעמלות למאושפזים וחיים עבד כספר. ב-1943 הגיעו השניים עם צוות בית החולים לסטלינגרד.