תחילת הרצח ההמוני בשואה
גורלן של משפחות יהודיות ב-1941
משפחת שפשלביץ - זדז'יינצ'יול-ז'טל, פולין (כיום בלרוס)
אברהם ובתיה שפשלביץ חיו בעיירה זדז'יינצ'יול-ז'טל (Zdzięcioł) שבמחוז נובוגרודק פולין [כיום דזייטלבה (Dziatlava), בלרוס], מוקפים בבני משפחתם. נולדו להם ארבעה ילדים, אפרים (נ. 1923), יוכבד, ברכה (נ. 1926) ורחל (נ. 1929). אברהם היה עגלון. ב-1939 חיו בעיירה כ-3,500 יהודים, 75 אחוזים מכלל תושביה. אפרים שהיה ברוך כשרונות נשלח ללמוד הנהלת חשבונות בווילנה, אך נאלץ להפסיק את לימודיו ולחזור הביתה בספטמבר 1939 עקב פרוץ המלחמה.
ב-18 בספטמבר 1939 נכבשה זדז'יינצ'יול על ידי הצבא האדום ושמה ברוסית היה דייטלובו (Dyatlovo). בעקבות הכיבוש בוטלו המפלגות היהודיות, הולאמו או נסגרו בתי הספר היהודים וחנויות פרטיות, והוקמו קואופרטיבים בהם הועסקו יהודי העיירה. אפרים למד בבית ספר רוסי.
ב-30 ביוני 1941 נכבשה זדז'יינצ'יול על ידי הגרמנים. צעירים יהודים רבים יצאו בעקבות הסובייטים הנסוגים לעומק ברית המועצות, ביניהם אפרים שפשלביץ ושתי אחיותיו הצעירות ברכה ורחל, על עגלה רתומה לסוסים. בדרך הופצצו מהאוויר על ידי הגרמנים ונאלצו לנטוש את העגלה והסוסים. אפרים ואחיותיו רצו לחפש מסתור מפני ההפצצות בשדה חיטה ורק בבוקר מצאו זה את זה והחלו במסע חזרה הביתה לזדז'יינצ'יול.
יהודי זדז'יינצ'יול היו נתונים לגזרות רבות ובתחילת 1942 הוקם במקום גטו. אפרים הצליח לעזוב את העיירה ולהגיע לרוסיה דרך מינסק. בתיה ואברהם ובנותיהם נותרו בגטו. ב-30 באפריל נערכה בגטו אקציה במהלכה רוכזו היהודים בבית העלמין הישן. במקום נערכה סלקציה. כ-100 צעירים ובעלי מקצוע הופרדו מכל האחרים וכ-1,200 יהודים נורו למוות ביער, 2 ק"מ מצפון לעיירה. באוגוסט חוסל הגטו בזדז'יינצ'יול והיהודים הובלו לבית הקברות היהודי ונורו שם למוות. בין הנרצחים היו גם בתיה ואברהם ובנותיהם. כמה מאות צעירים מזדז'יינצ'יול ברחו בזמן האקציות והגיעו ליער, ביניהם יוכבד.
אפרים ואחותו יוכבד שרדו. אחרי המלחמה עלתה יוכבד לארץ ישראל, נישאה למרדכי בושלין, פרטיזן יליד זדז'יינצ'יול, ובני הזוג הקימו את ביתם בזכרון יעקב. באפריל 1947 ניסה אפרים לעלות אף הוא. האנייה בה היה נתפסה על ידי הבריטים והוא נשלח למאסר בקפריסין. שם פגש את מרים רזבסקי, ילידת זדז'יינצ'יול, ששרדה יחד עם אמה ליזה ביער. אפרים ומרים עלו לישראל, נישאו ואימצו את שם המשפחה שפר.
ב-1999 מסר אפרים שפר (שפשלביץ) דפי עד לזכר הוריו אברהם ובתיה, אחיותיו ברכה ורחל, סבו זלמן וקרובים נוספים. אפרים היה מזכיר הוועד של ארגון יוצאי זדז'יינצ'יול-ז'טל במשך עשרות שנים ופעל רבות למען הנצחת זכרה של הקהילה.