כתמים של אור - להיות אישה בשואה

אוכל

ואלי קון

"ביום שחזרתי לפראג, חיפשתי את אוואלד אצל כל המכרים. שאלתי עליו וקיבלתי תשובות מתחמקות, עד שמישהו אמר לי את האמת. הכל התמוטט בי. פצע זה לא הגליד. חזרתי, אבל בלי אוואלד לא היה לי בית".

ואלי נולדה ב־1918, בצ'כיה, והתגוררה עם בעלה אוואלד בפראג. עם הכיבוש נשלחה מטעם הקהילה היהודית לשמש פקידה במשרד הגרמני לענייני הגירת היהודים. ביולי 1943 שולחו ואלי, בעלה ואמה לטרזין. באוקטובר 1944 שולחה עם אמה לאושוויץ־בירקנאו. ואלי עברה את הסלקציה אך אמה נרצחה.

כעבור כמה שבועות שולחה ללנזינג, שם כתבה ואלי את חוברות המתכונים על־גבי טפסים נאציים שמצאה ברחוב. על חלקם מופיעה תמונתו של היטלר. בהמשך שולחה למאוטהאוזן.

לאחר השחרור גילתה כי בעלה נרצח. ואלי עלתה לארץ ב־1946, נישאה וילדה בת

אחרי יום עבודה הלכנו לבאראק. היינו מאוד עייפים ואני הייתי כותבת על האוכל, מה שמישהו אמר שזה הכי טוב; אכלנו עם המחשבות; כתבתי משהו שאחרים אמרו על אוכל – מתכונים. כל הלילה כתבנו על אוכל; כתבתי על כל מה שמצאתי, על תמונות של היטלר (שמצאתי ברחוב).

מתוך עדותה של ואלי (קון) צימט

לחמניות (קרואסונים)

50 קמח, 5 כפיות חמאה, סוכר, 5 חלמונים, 5 חלבונים, 5 שמרים שתפחו בחלב פושר, 2 קצות סכין של אבקת אפייה, קצת וניל. לבלול בצק עד שיהיה חלק (לבלול היטב).
לעטוף את הבצק במפית ולטבול במים קרים למשך שעתיים.
להוציא, ללוש לחמניות, לכסותן בסוכר, לחתוך ללחמניות (שהרונים).
לאפות בתנור חם, ובזמן שהלחמניות חמות לפזר סוכר וניל.