כאשר חלתה יהודית, חברתה הטובה של אדית גומבוש, שלחה לה אדית פתק ובו פירטה מה אכלו בדימיונן,

"אכלנו הכל, ולך השארנו רק פרוסת לחם קטנה"

יהודית נולדה ב־1914 בהונגריה. ב־1938 היגרה לאמסטרדם ושימשה אומנת אצל משפחה יהודית. עם הכיבוש למדה להיות קוסמטיקאית, וכך פגשה את אשת שגריר הונגריה בהולנד שסיפקה לה דרכון ללא ציון יהדותה. יהודית הייתה לחברת מחתרת, ועבדה בחלוקת תלושי מזון מזויפים ובחלוקת אוכל למשפחות יהודיות שחיו במסתור, בחוות הולנדיות. לאחר שהלשינה עליה אישה הולנדית, היא גורשה ב־1944 לווסטרבורק ומשם שולחה לרוונסברוק, שם הועסקה במפעל סימנס. היא וחברותיה נהגו לכתוב "מתכוני פנטזיה". לקראת סוף המלחמה צורפה יהודית לשיירה של ברנדוט, והגיעה לשוודיה. ב־2003 היא נפטרה בישראל.

היה לנו נייר לבן מאיכות ירודה, הוצאנו גיליון גדול וקיפלנו לחלקים קטנים, הבאתי חוט ומחט ותפרתי אותו שלא יתפרק, וכתבנו בו. לא אשכח איך אישה הולנדית אמרה לי: "יש לי קוגל עשוי מאגסים, תרשמי". אמרתי, "מעולם לא אכלתי אותו, אז אין לי כמיהה אליו." היא אמרה, "אבל לי יהיה כזה אושר לדבר עליו." אז עשיתי לה טובה ורשמתי אותו. המטרה הייתה להשביע את הצורך שלנו באוכל. אם אתה רעב לא אכפת לך מכלום חוץ מלאכול.

יהודית (אופריכטיג) טאובה

יהודית אופריכטיג הייתה חולה, ולכן לא הגיעה לחלוקת פרוסת הלחם היומית. אדית גומבוש הביאה לה את הלחם עם המכתב.

יולי היקרה,
אני מאוד מצטערת שלא בילינו ביחד את היום הזה באולם הנחמד שלנו, ולא סעדנו יחד.
כדי שתוכלי ליהנות אחרי זה לפחות מהתפריט שלנו במחשבה, אני מפרטת לך אותו.
בוקר: ארוחת בוקר בסגנון קרלסבד – ביצה, חמאה, גבינה, ריבה.
לפני הצהרים: בשעה 10 אכלנו יוגורט, לאנגוש, צנונית.
צהרים: מרק תפוחי אדמה עם שמנת ועלי דפנה, אספרגוס בשמנת ופירורי לחם. ביצת עין ושור ברוטב עגבניות ומקרוני. תפוח עץ מטוגן ברוטב וניל.
אחר הצהרים: שוקו עם קצפת וחלה עם שקדים ו-"קן הדבור".
ערב: מח עצם, תפוחי אדמה מטוגנים עם בצל, סלט עם בצל ירוק, עוגיות קטנות וקפה שחור, פירות.
שבענו מאוד עם קלרי, אכלנו הכל, ולך השארנו רק פרוסת לחם קטנה.