סיפורה של קהילת מונקאץ'
עיר יהודית למרגלות הקרפטים

ברוך רבינוביץ' נולד ב-1914 בשדליץ, פולין, למשפחת אדמו"רים. ב-1933 התחתן עם בתו היחידה של האדמו"ר ממונקאץ’, חיה פרימא רבקה, בחתונה אליה הגיעו אלפים מכל רחבי אירופה ומעבר לים. החתונה זכתה לכיסוי תקשורתי רחב והפכה לאירוע ציבורי שלא נראה כמותו בעיר.

לאחר מותו של הרב חיים אלעזר שפירא ב-1937 שימש ברוך רבינוביץ' כרב העיר ואדמו"ר חסידות מונקאץ’. הוא הקדיש את זמנו ומרצו לישיבת 'דרכי תשובה' והיה פעיל בענייני הציבור.

ב-1941 גורש הרב רבינוביץ', יליד פולין, עם בנו הבכור לקמינייץ פודולסק יחד עם אלפי יהודים חסרי נתינות. בעת שחצו את הגבול הפולני הצליחו לברוח ולאחר זמן מה שבו למונקאץ’. כאשר התברר שהשהות בעיר מסוכנת הועברו לבודפשט, שם פעל הרב למען פליטים יהודים מפולין ולהצלת רבנים. כיוון שהיה פליט, ולאחר ששמע ידיעות על רצח היהודים חל שינוי בהשקפתו: הוא החליט לעלות לארץ-ישראל.

בסוף פברואר 1944, טרם הכיבוש הגרמני של הונגריה, עלה הרב רבינוביץ' לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו, מה שגרם לנתק בינו לבין חסידיו. ב-1947 החל הרב רבינוביץ' לכהן כרב בסאו פאולו שבברזיל. מאוחר יותר שב לישראל וכיהן בתפקיד רב העיר חולון ולאחר מכן עבר לפתח-תקווה, בה הקים את בית מדרשו. חיבר את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה, על-פי מאמרי חז"ל.

ב-1960 הכתירה עדת חסידי מונקאץ’, שארית הפליטה, את בנו של הרב ברוך יהושע רבינוביץ', משה יהודה לייב רבינוביץ', לאדמו"ר ואבד"ק מונקאטש בברוקלין, ניו-יורק.

הרב ברוך יהושע רבינוביץ' נפטר ב-1997 ונטמן בבית העלמין סגולה בפתח-תקווה.