שומר אחי אנוכי

ב-25 לינואר 1939, כאשר הממשלה הפשיסטית של סלובקיה, בראשות הכומר הקתולי טיסו (Tiso), הרכיבה ועדה מיוחדת לצורך "פתרון השאלה היהודית", כתב הבישוף פאבל גוידיץ' מכתב, שמוען לכל המחוזות בדיוקזה שלו (פרשוב, Prešov). במכתב הוא הזהיר מפני התוצאות הרות האסון של מדיניות האפלייה נגד היהודים. הוא הזכיר לנאמניו את עקרונות אמונתם – שכל בני האדם שווים בעיני האל. הוא גם הזהיר מפני התוצאות של האידאולוגיה הנאצית והגזענות.

קריאתו של גוידיץ' עוררה סערה בקרב הכמורה הסלובקית, שמרביתה הזדהתה עם הזרם הלאומני בכנסייה הקתולית. בקיץ 1939 הם כתבו איגרת, בה הביעו חוסר שביעות רצון ממעשיו של גוידיץ', שנאלץ להתפטר מתפקידיו בנובמבר של אותה שנה. הכס הקדוש קיבל את התפטרותו מתפקיד המנהל האפוסטולי, אך מינה אותו במקום זאת לתפקיד הבישוף של דיוקזת פרשוב. מינוי זה רק החריף את המתחים בין גוידיץ' לבין הממשלה הסלובקית. אחרי שהפרלמנט הסלובקי אישר חוק מיוחד שאפשר את גירושם של יהודי סלובקיה, כתב גוידיץ' מכתב מחאה חריף נגד הגירושים האכזריים של היהודים, בו הוא ביקש מהוותיקן להתערב ולשים קץ למעשים. הוא אף ביקש מהכס הקדוש שיפעל להתפטרותו של טיסו, וזאת כדי שהכנסייה הקתולית תוכל להפריד את עצמה מהפעילויות הפליליות שטיסו קידם.

למרות התערבויות מצד הכנסייה הקתולית, סלובקיה המשיכה במדיניות גירוש היהודים. גוידיץ' ניסה להציל יהודים על ידי המרתם באופן המוני לנצרות. המרות הדת היו פיקטיביות, והיהודים המשיכו לדבוק בדתם. על פי דו"ח של שירות הבטחון הנאצי (SD) מה-26 באוקטובר 1942, גוידיץ' קיים טקס המרה המוני מסוג זה בעיירה מיכלובצ'ה (Michalovce); במהלך הטקס, נישק גוידיץ' את מצחם של היהודים המומרים קבל עם ועדה. חברים ותיקים רבים בכנסייה הקתולית החליטו לעזוב את הכנסייה בתגובה למעשה זה של גוידיץ'.

ב-6 באוגוסט 2007 יד ושם הכיר בבישוף פאבל גוידיץ' בתור חסיד אומות העולם.